מאגר סיפורי מורשת

סבתי, אביבה סובל, נולדה ביום 22 בינואר 1955. משמעות השם אביבה זה אביב, ומשמעות השם סובל הוא חיה פרוותית. סבתא גרה בילדותה בפתח תקווה, שם הכירה את צבי לב ובשנת 1973 הם התחתנו. להורים של סבתא קראו רחל צייג ומשה סובל. רחל נולדה בעיראק בשנת 1928 ועלתה לארץ בשנת 1950 ומשה נולד בצ'כיה בשנת 1929 ועלה לארץ בשנת 1945, לאחר שבתקופת השואה קפץ מהרכבת ונלחם ביערות.

סבתא וסבא שלי פנסיונרים. לפני הקורונה סבתא לימדה ילדים בבית ספר יסודי ובשליחות בגרמניה ניהלה בית ספר יהודי. סבא עבד במשרד הביטחון ולפני זה שירת בצוללות בחיל הים. אבא שלי מני (מנחם) נולד בשנת 1974 בעיר פתח תקווה והיום הוא בן 46. דודה שלי כרמית קלמן נולדה בעיר חיפה בשנת 1978 והיום היא בת 42. דודה שלי רותם צביקל נולדה בעיר פתח תקווה בשנת 1986 והיום היא בת 34.

העבר של סבתא

סבתא גדלה בפתח תקווה. היא למדה ביסודי בבית הספר גורדון ועברה לתיכון יסודות. המקצועות האהובים על סבתא היו תנ"ך, עברית וספורט. כילדה סבתא אהבה לשחק בחצר עם חברים וארץ עיר. התחביב של סבתא היה לאסוף מפיות ובולים וליבש פרחים מכל מני סוגים.

אחת החוויות הזכורות של סבתא הייתה ללכת עם אביה לקטוף פרות מהעצים בקיבוץ בו אביה התגורר בעבר. אחד מהמאכלים שסבתא אהבה הוא ביצת עין עם ריבה. בבת המצווה של סבתא הייתה ארוחה לכבודה עם המשפחה המורחבת. סבתי זוכרת שהיא מאוד שמחה כשהיא ראתה את אבא שלה חוזר בריא ושלם ממלחמת ששת הימים.

סבתא בילדותה

חתול שריטה וחתונה

בגיל הנעורים סבא פגש את סבתא והציע לה חברות. כשבוע לפני החתונה החתול של סבתא וסבא שלי שרט את סבתא חתול שריטה עמוקה. הרופא שהיא הלכה אליו אמר לה שעד החתונה זה יעבור והיא ענתה לו שלא בטוח..

סבתא אבא והצוללת

סבתא מספרת: "במסגרת השליחויות שלנו מטעם מדינת ישראל החקוקה בלבי, אירוע החזרה של הצוללת רהב מהעיר "בארו אין פרנס" שבאנגליה בשנת 1977 היה המשמעותי ביותר. שנה זו זכורה לי היטב משום שבשנת 1968 עשתה הצוללת דקר את דרכה לישראל וכשבוע לפני הגעתה צללה למצולות. בזיכרון הכואב הזה, כשיצאה הצוללת רהב, המחשבות על דרכה לארץ לא הרפו ממני. הדאגה הייתה במשך 21 יום ובסוף המסע להפלגה של הצוללת רהב חיכינו על הרציף, אני ובני מני (אבא של אלמוג) והסתכלנו אל האופק לבדוק מהיכן תגיע הצוללת. להפתעתנו הצוללת עלתה מן המים בסמוך לרציף בו חיכינו. נשימתנו נעתקה מן המחזה ומרגש במיוחד היה כשכל אנשי הצוות יצאו מן הצוללת במדים לבנים ועמדו על הסיפון לפני ירידתם לחוף. הפגישה הייתה מאוד מרגשת ונחקקה בלבי."

צוללת שעברה בין הדורות במשפחה

את הצוללת שבתמונה בנה סבא רבא שלי משה סובל. צוללת זו היא המזכרת היחידה שיש לי מסבא רבא שלי. הצוללת הזאת בנויה מסוג של פלסטיק שמעורב עם עץ. הוא נתן אותה לאבא שהעביר את הצוללת אליי.

הזוית האישית

סבתא אביבה: זו תכנית מעולה כי היא יכולה לעבור מדור לדור וגם הילדים המתעדים, כותבי הסיפרים של הסבים והסבתות, יכולים ללמוד על סבתא רבתא שלהם.

אלמוג: לדעתי התכנית מעולה כי היא מחזקת את הקשר ביני לבין סבתא.