מאגר סיפורי מורשת

לקראת הבר מצווה שלי אני הולך ללמוד אצל סבא,

וסבא מספר:

"במשך שנות חיי לימדתי הרבה ילדים שהיו רחוקים (או קרובים מעט) משמירת התורה להכנתם לטקס הבר- המצווה ואת אופן הקריאה בתורה והנחת תפילין וטלית.

במשך השנים קרה שפגשתי תלמידים לאחר שנים רבות והם שאלו אותי אם אני זוכר אותם, אמרתי להם להזכיר לי את שמותיהם ומהיכן מכירים אותי, והם אמרו שאני הייתי המורה והמכין לבר – המצווה שלהם. אחרי שיחה קצרה נזכרתי בתלמידים ומאוד נהנתי לראותם גדולים וחלקם אף שומרי מצוות (לא כולם), וזה ההנאה שלי לאורך הימים.

לפעמים זהו הקשר היחיד שיש לילד עם יהדותו, וחשוב לי שיראה את היהדות בצורה טובה ושמחה, ושיעריכו את המצווה של הנחת תפילין.

למה בחרתי בנושא ההכנה לטקס הבר – מצווה?

אני אוהב ללמד ולקרב ליהדות ילדים רכים שמתחילים להכיר ולהבין את החיים וזה דבר חשוב לקדם ילדים בתורה ובמצוות.

היו אירועים בחיי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור שזכיתי בניסים גלויים ממש. באמצע המלחמה אני הבטחתי לה' שאם אנצל ואצא מזה בשלום, אני אלמד ילדים להתכונן לבר-מצווה, ובאמת ניצלתי כמו שאתם רואים, זאת אחת הסיבות שבגללה אני בחרתי לספר לכם את הסיפור שלי.

תהליך הכנת הילד לטקס הבר-המצוה

כאשר מגיע אלי תלמיד כדי ללמוד להכנה לבר-המצוה. תחילה מקיימים שיחה, בעקבות השיחה או ההיכרות עם ההורים או בן משפחה, זה השלב הראשון: אני מקבל את התלמיד עם ההורים שלו לשיחה ראשונית והיכרות. בשלב השני יש שיחה והכרות עם התלמיד: אני בודק את ידיעותיו בקריאה, בהבנת הנקרא ובניקוד הנכון, לאחר מכן אני מבקש מהתלמיד להתמקד על עניין מסוים כמו הטעמים וקובע עם התלמיד פגישות לפי ידיעותיו.

את הלימוד אני מתחיל מבסיס הטעמים – ללמוד את הטעמיים בשמותים ובמיקום הטעמים בטקסט בשלב אחר שלב כך עד שהתלמיד יודע היטב את הטעמים, את אופן ההתאמה והמיקום שלהם בחומש, לאחר מכן ניגשים לביצוע הטעמים לפי דרישת החומש/התורה. אחר כך אנו חוזרים על הכל מהתחלה, במפגשים נוספים וחזרה של התלמיד בבית. לאחר שאני רואה שהתלמיד מוכן לקריאת התורה אנו עוברים להכנת התפילין וההנחה.

הכנת התפילין

אני שולח את ההורים לסופר סת"ם ירא שמיים כדי שיקנו תפילין מהודרות, שיישארו עם הילד לכל החיים ועוזר להם גם בקניית טלית וסידור.

סדר הנחת התפילין

סדר ההנחה הוא קודם תפילין של יד על הזרוע הכהה. שמים את בית התפילין על המקום התפוח ביד הכהה, מעבירים את הרצועה על היד וכאן מברכים את הברכה של התפילין: "ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו להניח תפילין".

מעבירים את הרצועות לכיוון הזרוע ועושים שבעה היקפים על הזרוע (לא כולל החצי ההיקף הקודם), משאירים את הרצועה על היד ועוברים להנחת תפילין של ראש. את התפילין של הראש שמים על קצה גדילת השער לכיוון המצח ואת הד' (הקשר) של התפילין של ראש שמים בתעלת העורף. לאחר מכן חוזרים ליד, מלפפים ליפוף אחד בפרק האמצעי של האצבע ושני ליפופים בחלק התחתון, ואת כל שאר הרצועה קושרים בכף היד. כך הבחור מוכן לתפילה, וכל יום עושים חזרות על הכל עד שהבחור מוכן לקריאת התורה, לברכות התורה לפני הקריאה ולהנחת תפילין.

יש לזכור לפני הנחת תפילין מתעטפים בטלית.

הזוית האישית

דביר: מה למדתי מהסיפור של סבי? למדתי שמאוד חשוב ללמד תורה ברבים, וחשוב לפנות גם לאנשים שקצת יותר רחוקים, להכיר להם את המצוות. לפעמים רואים מישהו ואנחנו לא יודעים מה הבן-אדם עושה בחיים ואז מגלים על הרבה דברים טובים שעשה. לא משנה מה נעשה בחיים לפרנסתנו, הכי חשוב זה להעריך את התורה וללמד אותה לרבים.