מאגר סיפורי מורשת

סבא אליהו תקוה

סבא אליהו לו אנו קוראים, סבא אלי, נולד בשנת 1942 בביה"ח הדסה הר הצופים בירושלים. הוריו נולדו בעיראק. לסבי יש שבעה אחים ואחיות.

הפרהוד – פרעות ביהודי עיראק

בשנת 1941 חל פוגרום בעיראק שנקרא ״פרהוד״. "פַרְהוּד הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד". (ויקיפדיה) זה היה אירוע טראומטי וקשה לקהילה היהודית בעיראק, בו ערבים תקפו את היהודים, השחיתו ציוד, בזזו ושרפו בתים, והרגו יהודים. משפחתו של סבי סבלה מפוגרום זה.

העלייה מעיראק 

הוריו של סבי עלו מעיראק  כבר בשנת 1938.  מרבית יהודי עיראק עלו לישראל במבצע העלייה: ״עזרא ונחמיה״ בשנת 1950. טרם עלייתם לארץ, נאלצו למכור את רכושם, לחסל את עסקיהם ורק אז קיבלו היתר לעלות לארץ ישראל. ההמתנה לקראת העלייה הייתה קשה ומתוחה, תוך חודש נרשמו כ- 50 אלף איש ולאחר שלושה חודשים המספר קפץ ל- 90 אלף. אף אחד לא ציפה שתהיה נהירה כל כך גדולה וחשו מבוכה וחשש שמוסדות שהיו תחת ניהולם של היהודים יתמוטטו.

במקביל פרסמה התנועה הציונית קול קורא, להירשם לעלייה שהתחילה במילים: ״הוי ציון, המלטי יושבת בת בבל!״ והסתיימה במילים: ״יהודים, ישראל קוראת לכם – צאו מבבל!״

המטוסים הראשונים טסו לישראל דרך קפריסין, ולאחר כמה חודשים המריאה רכבת אווירית אדירה בקו ישיר מבגדד לשדה התעופה בלוד. הותר לעלות למטוס עם מזוודה אחת בלבד! מי שהביא יותר ממזוודה אחת הציוד הוחרם.

ההסתגלות בארץ

בני משפחתו של סבי גרו באוהלים במעברת ״אור חיים״ בירושלים. בשנת 1951 היה חורף קשה עד כדי כך, שאפילו בתל אביב ירד שלג. כל יום שישי סבא היה לוקח שני סירים של חמין למאפיה השכונתית, שיהיה לשבת בבוקר. בעל המאפייה היה קושר דיסקית לכל משפחה וכך ידעו לזהות למי שייך הסיר.

סבו של סבי, למרות האיסור להביא כסף וחפצי ערך, הצליח להביא איתו כסף בהיחבא ובכסף זה קנה בית בשכונת מחנה יהודה, בירושלים. סבי למד בבית ספר ״אליאנס״ ולאחר עשר שנות לימוד הפסיק את לימודיו ועזר בפרנסת הבית, שכן היה הבן הבכור. בהתחלה עבר בהכשרת שטחים הרריים לחקלאות, לאחר מכן עבד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונשאר בתפקיד זה במשך במשך 47 שנה.

בשנת 1962 התגייס לצבא והוצב ביחידה סודית ששירתה בהר הצופים.

בתקופה שגר בירושלים היה חבר בצעירי מפא"י – מפלגת פועלי לארץ ישראל, לימים מפלגת העבודה. במסגרת זו הכיר את כל המיודעים, מנהיגים וראשי המדינה: בן גוריון, יגאל אלון, גלילי פנחס ספיר, לוי אשכול. כאשר עבר לגור בתל אביב בשנת 1961 השתייך לסניף מפא"י בשכונת התקווה.

הוא הכיר את סבתא תרצה במסעדה שהייתה לדוד של סבתא. אחרי שלושה חודשים חברות הם קבעו  מועד לחתונה. הם התחתנו בשנת 1968, באולמי ״הנשיאים״ בתל אביב.

סבא מספר על הפגישה עם יגאל אלון

אחד הסיפורים שסבא שלי סיפר היה  על המפגש עם יגאל אלון ז"ל. יגאל אלון הוזמן לארוחת צהריים אצלם בבית. הוא הגיע לבוש יפה ישב לאכול עם סבי וסבתי והם דיברו על עינייני המפלגה השונים. לאחר סיום הארוחה, יגאל אלון נרדם על הספה שלהם והוא ישן שם עד ליום למחרת.

הזוית האישית

סבא אליהו: מאוד נהניתי לבוא ולספר את סיפור חיי לנכדתי, הרגשתי שהסיפור באמת מקשר בינינו ובין המשפחה והיה ממש כיף להסביר ולהרגיש שמתעניינים בי.

נכדה נועה: מאוד נהניתי לבוא ושלשמוע את סיפור חיו של סבי. זה היה סיפור מרתק ומעניין. במהלך המפגשים, נשאלו הרבה מאוד שאלות מאחר והסיפורים היו כל כך מעניינים ומרתקים.

קישור לסיפורה של סבתא תרצה תקוה: אימא של סבתא תרצה בחצר חסן מלך מרוקו.