מאגר סיפורי מורשת

שמי יונס יונתן מונשי, נולדתי בעיר סאנאנדאג' שבפרס. שמם של הורי הם: יקותיאל ומלכה מונשי. יש לי שלוש אחיות ואח. חבר הילדות הטוב שלי היה משה אליאסי.

למדתי בבית הספר אליאנס. כשגרתי בפרס, עבדתי בחנות הבדים של אבי ולומד. היה מאוד חשוב ללמוד ולהשכיל ולהתקדם בחיים אבל גם עזרה בפרנסת הבית היה דבר חשוב מאוד. היה לי כיף לגור בפרס.

שירתתי בצבא הפרסי. הכרתי את סבתא כשהייתי בצבא היה לי חבר טוב, היינו מספרים אחד לשני על המשפחות שלנו ויום אחד המשפחות נפגשו ואני התאהבתי באחותו והוא באחותי וככה התחתנו. כשהתחתנתי עבדתי בבית מרקחת, נולדו לנו שלושה ילדים ואז בשנת 1979 הייתה המהפכה, השאה הודח ועלינו לארץ. העדפנו לעלות כי בתקופה הזאת היהודים סבלו בפרס.

בארץ עבדתי בשתי עבודות, במפעל מתכת ובלילות בדואר. כעת אני לא עובד. כל המזכרות ילדותי נישארו בפרס, כולל משפחתי ובמהלך השנים, אחיותי עלו לארץ גם הן.

עדיין יש לי את הגעגועים לימים שעברו. הרבה דברים נמצאים בתוך מחשבתי וגעגועים לתקופת ילדותי ולבית הוריי, אבל אני באמת שמח שאני חי בארץ ישראל. לצערי, תקופת הקורונה היא תקופה קשה לי, ולעם ישראל ולעולם כולו. אבל בע"ה החיסון כבר הגיע ואני מאמין שאנחנו נעבור גם את זה ונחזור לפחות לחלק מהחיים שהיו.

הזוית האישית

נועה יונסי: נהנתי מאוד ולמדתי רבות והייתה לי הזדמנות ללמוד דברים שלא ידעתי על סבי תודה לך סבא יקר.