סבא שלי החייל מאורוגוואי
סבא שלי נולד וחי במדינה קטנה בדרום אמריקה בשם אורוגוואי. החיים באורוגוואי היו חיים שקטים, נעימים והיהודים לא סבלו מאנטישמיות. כל הילדים היהודים נהגו ללכת לתנועת נוער.סבא שלי היה הרכז של תנועת הנוער הציוני. במסגרת התפקיד הוא ארגן את החגים היהודים ועודד עלייה לארץ. המקצוע שסבא שלי למד הוא אגרונום (מומחה לחקלאות). סבא שלי עלה לארץ באוגוסט 1966 עם אשתו, זה היה שונה וקצת מוזר לעזוב את המדינה שנולד בה. בארץ סבא הגיע לקיבוץ כפר גליקסון, ובקיבוץ הוא עבד ברפת בגלל המקצוע שלו והיה לו כייף והוא מאוד נהנה מהעבודה.
סבא וסבתא עם עלייתם לארץ
יומיים לפני שסבא היה צריך להתגייס לצבע פרצה מלחמת ששת הימים והגיוס נדחה. סבא נהג לעלות לגבעה ולהסתכל על מטוסים שהמריאו לכיוון ירדן . זה היה משהוא חדש ושונה בעבורו, לעומת המדינה שממנה בא – אורוגוואי ששם לא היו מלחמות והחיים שקטים ורגועים. סבא לא הכיר מצב של חיילים ברחובות ובכל זאת בחר לעלות לארץ.
כאשר שאלתי את סבא אם הוא לא פחד להלחם, סבא אמר: "בהתחלה כן, ולאט לאט הפחד נחלש ". אני גאה בסבא שלי שעלה לארץ והתמודד רק עם אשתו עם כל הדברים שעבר כאן.
הזוית האישית
פלג: אני גאה בסבא שלי, שעלה לארץ והתמודד עם כל הקשיים של העלייה לארץ.
מילון
התנועה הציוניתהפירוש:נגזר מהמילה ציון. והמטרה של התנועה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.