מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא שלי ולרי קפולין הוא הכי הכי

סבא ולרי היום
סבא ולרי כשהיה סטודנט
המעבר למקום חדש, לימודים וקריירה

הילדות של סבא

לסבא שלי קוראים ולרי. הוא נולד בשנת 1954 ברוסיה בעיר ארטיומובסק, זה בסיביר. במקום הזה מאוד קר בחורף. לפעמים הטמפרטורה מגיעה למינוס 45 מעלות ובקיץ מאוד חם, הטמפרטורה מגיעה ל-30 מעלות, וזה רק בחודש יולי.

כשסבא היה קטן היו לוקחים אותו לגן ילדים בבוקר, שם הוא שיחק עם הרבה חברים בני גילו, ובערב היו אוספים אותו. בבית היה לו אח גדול שקוראים לו ויטאליק והוא אהב לשחק אתו. כשסבא היה בן 5 כל המשפחה שלו עברה לגור בעיר גדולה יותר בשם קרסנוירסק (זוהי העיר השלישית בגודלה בסיביר). בעיר אליה עברו, סבא המשיך ללכת לגן ילדים עוד שנתיים, וכשהיה בן 7 עלה לכיתה א'. אחרי חמש שנות לימודים בבית הספר, המשפחה שוב החליפה מקום מגורים והפעם הם עברו לבלארוס, זו אחת המדינות של ברית המועצות לשעבר. בלארוס רחוקה מסיביר ונמצאת מערבית לרוסיה, צפונית לאוקראינה ומזרחית לפולין.

סבא עם אח שלו ואבא שלו

תמונה 1

סבא בגן הילדים

תמונה 2

המעבר למקום חדש

סבא שלי ומשפחתו עברו לגור בעיר סוליגורסק, שמוכרת כעיר עם מכרות אשלג גדולים מאוד – ובעיר נמצאת אחת מחברות האשלג הגדולות והחשובות בעולם, המייצרת דשן מאשלג (נקראת בלארוסקלי).

בסליגורסק סבי עלה לכיתה ו' בבית ספר חדש וגדול שבתוכו הייתה בריכה שחייה גדולה, אולם ספורט וחדר אוכל ענק שיכל להכיל 1,200 תלמידים בבת אחת. סבא שלי השקיע ולמד טוב בבית הספר.

סבא עם הכלב

תמונה 3

בכיתות הגבוהות סבא הפך להיות המנחה הראשי של כל ההופעות שהיו בבית הספר ובעיר. באותו הזמן הוא מאוד אהב לשחק כדורעף והיה בנבחרת של העיר. הוא היה נוסע הרבה לתחרויות בכל בלארוס והיה אלוף של העיר סליגורסק במשחקים בין בתי ספר.

עבודה ראשונה

לאחר שסיים את הבית ספר ניסה להתקבל לאוניברסיטה בולדיקבקאזץ שאותו סיימו אימא ואבא שלו בזמנו. אבל הוא לא התקבל. בחזרתו לסליגורסק הוא התחיל לעבוד במכרה ובערבים הוא למד למבחנים בשביל להתקבל שנה הבאה לאוניברסיטה. לאחר שנה הוא התקבל לאוניברסיטה הטכנולוגית בעיר הבירה מינסק, ושם הוא למד על תעשיית העץ שהייתה מפותחת מאד בתקופה ההיא ועל טכנולוגיות עיבוד ותהליכי ייצור.

סבא שלי למד באוניברסיטה חמש שנים. במסגרת לימודיו הוא היה נוסע למפעלים שונים והיה עובד שם ומקבל הרבה ניסיון וידע בתחום. באחת הנסיעות הוא סיפר לי שהוא הגיע לאגם שנקרא בייקל (שאותו תיאר כאגם הכי עמוק ונקי בעולם).

היכרות עם סבתא והתפתחות עצמית

בשנה השנייה של הלימודים באוניברסיטה סבא הכיר את סבתא לנה. סבתא באותו זמן למדה גם בשנה שנייה באוניברסיטה, לימודי כלכלה. בשנה הרביעית הם התחתנו ובשנה החמישית נולדה דודה שלי יוליה. אימא שלי נולדה שבע שנים אחריה. כל המשפחה גרה במינסק הבירה, שהיא עיר גדולה מאד עם כ-2 מיליון תושבים.

לאחר סיום האוניברסיטה סבא הלך לעבוד במשרד התחבורה ולאחר מכן התקבל למשרד התעשייה. התפקיד שלו התמקד בקידום הפעילות הכלכלית של תעשיית העץ במדינות זרות, וככה היתה לו הזדמנות לטוס בכל העולם מטעם העבודה.

לאחר שברית המועצות התפרקה, סבא הפך לעצמאי ופתח עסק. בהתחלה הוא מכר חומרי גלם מעץ למדינות שונות, ואחרי זה הוא בנה מפעל לפרקטים, וייצר פרקט מעץ חזק שגדל רק בסיביר ששמו לגש (ארזית) ועץ אלון אירופאי. את המוצרים שייצר הוא מכר בעיקר לגרמניה, אוסטריה ורוסיה.

בית קיץ ("דאצ'ה")

במקביל, בתקופה זו סבא בנה בית קיץ מחוץ לעיר, שם הוא מגדל עצי תפוחים ואגסים יש גם פטל אדום ושחור, פרחים, ענבים דומדמניות. בכל השטח הוא מטפח באהבה דשא ירוק מאוד יפה ונעים.

כשאנחנו באים לבקר את סבא וסבתא במינסק אנחנו תמיד נוסעים לבית הקיץ, שם אנחנו אוהבים לשחק עם צינורות מים ולהשפריץ אחד על השני. סבא מפנק אותנו בתה ירוק מצמחים שהוא מגדל לבד, מלמד אותנו לעשות כל מיני דברים (כמו לחטוב גזעים, לקטוף פירות וכד') ושם לנו בין העצים ערסלים להתנדנד בהם בכיף. לכן אנחנו מאוד אוהבים לנסוע לבית הקיץ.

סבא בימים אלו

עכשיו סבא מכר את העסק שלו ויצא לפנסיה. בקיץ הוא גר בבית הקיץ או בא לבקר אותנו. הוא מאוד אוהב לבוא ולהיות בישראל הוא מאוד גאה בארץ ישראל, כמו שהוא גאה באביו אליעזר וסבא שלו אהרון. שניהם נלחמו במלחמת העולם השנייה, כאשר אבא של סבא שלי היה בשבי הנאצים והצליח לברוח משם והצטרף להילחם לצד הפרטיזנים. ממש לפני שהגיעו לברלין התפוצצה פצצה לא רחוק מאבא של סבא שלי ורסיס שלה נכנס לו ליד ובנוסף השמיעה שלו נפגעה.

החלום שלי זה לבקר את סבא וסבתא בחודשי החורף ולהיות שם כאשר הכל מכוסה בשלג רך. אני מאוד מתגעגע לסבתא וסבא שלי ומקווה שבקרוב נוכל לבקר אותם.

סרטון תיעוד של סבא: 

תרגום לסרטון

"שלום, היום אני אספר לכם סיפור שמאוד השפיע על החיים שלי: אחרי סיום כיתה י"א, עבדתי בקרטוגרפיה. באחד הימים באותו קיץ, כאשר הייתי בדרך לעבודה עם חברים, עברנו על גשר מעל הנהר כאשר שמענו צעקות "הצילו! הצילו! הוא טובע".

מיד רצתי מהר לצידו השני של הגשר וראיתי באמצע הנהר ילד שנמצא מתחת למים. בריצה ירדתי מהגשר אל גדת הנהר, כאשר אני זוכר שהספקתי תוך כדי להוריד רק את החולצה והשעון. קפצתי לתוך המים והמשכתי לשחות הכי מהר שאפשר לאמצע הנהר למקום בו ראיתי את הילד. צללתי ואז פתחתי את העיניים בתוך המים וראיתי את הילד בקרקעית הנהר. דחפתי אותו למעלה וישר אחריו גם אני עליתי. המשכתי לתפוס אותו ביד אחת וביד השנייה שחיתי לכיוון החוף. אחרי שהגענו לגדת הנהר השכבתי את הילד על הדשא והתחלתי לבצע פעולות החייאה. לאחר כמה רגעים מותחים ללא תזוזה וללא נשימה, הילד פתאום פקח את העיניים שלו והתחיל לנשום.

החברים שלו נעמדו סביבנו והיו בהלם. הילד התיישב והתחיל להתאושש ולהבין איפה הוא נמצא ומה קרה לו. שאלתי אותו איך הוא מרגיש, ולאחר שאמר שהוא בסדר ביקשתי מחבריו שילוו אותו הביתה. באותו היום שחררו אותי מהעבודה הביתה כי כולי הייתי רטוב…

את המקרה הזה שקרה לא אשכח לעולם, והוא מאוד השפיע עליי. הבנתי שגם בסיטואציה הכי מלחיצה, צריך לפעול בקור רוח ובנחישות ותמיד לעזור למי שזקוק לעזרה."

הזוית האישית

סבא: היה לי ממש כיף לחלוק עם הנכד שלי את שני סיפורים אלו. עשיתי עוד המון דברים בחיי ויש לי עוד המון סיפורים שאני אספר לו כאשר הוא יבוא לבקר אותי.

איתי: אני מאוד נהניתי לשמוע את הסיפורים האלה והיה שם דברים שלא ידעתי. לא ידעתי למשל שסבא פתח עסק, אני חשבתי שהוא עבד בעבודה רגילה. אני רוצה לשמוע עוד סיפורים שלו כדי לדעת עליו עוד.

מילון

קרטוגרפיה
קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון, בר-מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ. על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הרים, מישורים, ימים, אגמים, נחלים וכדומה), לבין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'. (ויקיפדיה)

דאצ'ה
דאצ'ה (ברוסית: дача) הוא כינוי ברוסית לבית הנמצא בשימוש עונתי או לבית משני הנמצא באזור כפרי ליד מרכזים עירוניים. הדאצ'ה נפוצה מאוד ברוסיה. לרוב, הדאצ'ה תפוסה בחלק מימות השנה על ידי הבעלים, או מושכרת לאנשים אחרים. היא משמשת לנופש ולחופשה קצרה בחודשי הקיץ וגם בשאר ימות השנה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” כל דבר גרוע עלול להפוך לגרוע יותר“

הקשר הרב דורי