מאגר סיפורי מורשת

שמי מרדכי שמש, נולדתי בשנת 1946 בבגדאד שבעיראק. כשהייתי בן 4 עליתי לארץ ישראל עם אמי, אבי ושני אחיי.

גרנו באוהלים בקרית מלאכי. יום אחד היה גשום מאוד, מזג האוויר היה קשה והאוהלים צפו. בגלל מזג האוויר הזה, הממשלה החליטה שאת כל הילדים הקטנים שולחים לאימוץ של כמה חודשים עד שמזג האוויר יירגע. אני הלכתי למשפחה מאמצת שהיה להם בית. אני לא כל כך זוכר איך הם נראו או מה היו השמות שלהם, אך אני זוכר שהם התנהגו אליי מאוד יפה ומאוד אהבתי אותם.

בשנת 1950 אבא שלי עלה לטרמפ, היה מעורב בתאונת דרכים ונפטר. לאור המצב, אימא שלי קיבלה צריף קטן בתלפיות. המצב היה קשה מאוד, אימא שלי לא יכלה לפרנס שלושה ילדים לבד, לכן אני ואחי הגדול, מאיר, הלכנו למוסד לילדים יתומים. בית היתומים היה בית יתומים דתי, בו למדנו וישנו. למדנו בו גמרא, פירושי רש"י, לימודי תורה וחשבון. לאחר חמש שנים, אני ואחי ברחנו מהמוסד לבית של אימנו שהיה בקרית יובל. נסענו באוטובוס, הגענו לבית וחיכינו שאימא תגיע. אחר כך למדתי בבית ספר חילוני, אני הלכתי לכיתה ד', אחי הגדול, מאיר, לכיתה ו' ואחי הקטן, יעקב, לכיתה א.

אני כפעוט 

שירותי הצבאי

אחרי שסיימתי את התיכון התגייסתי לצבא. בצבא הייתי בטירונות. אחר כך הלכתי לבית ספר טכני של חיל האוויר וסיימתי קורס חשמלאי מערכת. משם הלכתי לבסיס חיל האוויר תל נוף, שם שירתי שנתיים עד סוף השירות הצבאי שלי (1966) .שנה לאחר מכן לחמתי במלחמת ששת הימים, חימשתי מטוסים בחיל האוויר. בין השנים 1968-1970 לחמתי במלחמת ההתשה, בשנת 1973 לחמתי במלחמת יום הכיפורים, בשנת 1982 לחמתי במלחמת שלום הגליל, בשנת 1991 לחמתי במלחמת המפרץ ובשנת 1994 הפסקתי לעשות מילואים.

משפחתי האהובה

בשנת 1972, בת הדודה שלי הכירה לי את אישתי, תקווה. אני והיא יצאנו כמעט שנה, כל יום שבת הייתי נוסע לתל אביב כדי לבקר אותה. אחרי עשרה חודשים הצעתי לה נישואים. התחתנו באולמי ירון שבתל אביב. אחרי שנה בני הבכור, צחי, נולד. לאחר שלוש שנים נולדה בתי השנייה, יפית. שלוש שנים אחר כך נולד בני, תומר, ושמונה שנים אחריו נולדה בתי הקטנה, שמרית. גרנו בקרית יובל. כיום אני ואשתי נשואים כבר 48 שנה.

בחתונתנו

לאחר הצבא התחלתי לעבוד, עבדתי בחברת "רוטופלס" כמנהל משמרת 13 שנה, לאחר מכן עבדתי בפרויקטים, "סולל בונה" כמסגר (עבודת ברזל). הייתי חלק מהקמת קניון מלחה ואצטדיון טדי בירושלים. אחר כך עבדתי באינסטלציה חמש שנים ואז עבדתי כשומר בגבעת שאול במשך שש שנים.

הזוית האישית

דניאל: מאוד אהבתי להשתתף בתכנית, זכיתי להכיר את סבא שלי כפי שלא הכרתי אותו, זכיתי להכיר את עברו ואת מה שהוא עבר.

סבא מרדכי: מאוד שמחתי שמתעניינים בסיפור חיי, נהניתי מאוד לעבוד עם נכדתי ואהבתי לשתף אותה בפרטים מהעבר שלי.