מאגר סיפורי מורשת

הסיפור שלי הוא סיפורו של סבא שלי, דור שני לניצולי שואה מפולין ולטביה.

סבא שלי נולד בעיר ורוצלב בפולין. הוריו לא היו ציונים ולא חשבו לעלות לארץ. את סבא וסבתא שלו לא הכיר. מצד אחד הם נרצחו בשואה ומהצד השני של המשפחה הם התגוררו רחוק מאד ממנו. סבא שלי היה ילד פולני לכל דבר. הוא דיבר פולנית ושיחק עם שכניו הפולנים. יש לסבא שלי אח אחד בשם מרק. הם גדלו יחדיו בעיר וורוצלב.

למרות שהוריו לא תיכננו לעלות לארץ, האנטישמיות בפולין גברה עד מאד בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, ואבא של סבא שלי פוטר מעבודתו כמנהל מפעל. המשפחה הקטנה: סבא שלי, הוריו ואחיו, עלו לארץ בעליית גומולקה המפורסמת, שבה עלו רבים מהיהודים בפולין הקומוניסטית של אחרי המלחמה לארץ. הם הגיעו לפתח תקווה, שם חיו כל ילדותו של סבי.

בפתח תקווה סבא גם הכיר את סבתי הנפלאה, גילה. גם היא, עולה חדשה מרומניה. שניהם הקימו בית בעיר כפר סבא, בה הם מתגוררים עד היום. לסבי וסבתי שלושה ילדים: אמי הבכורה, הדי גור. עדו גור ואדוה גור – דודיי. סבי עבד כל חייו בתחום ניהול חברות מחשבים והיי טק. הוא פרש לפנסיה לפני שלוש שנים.

פרטים נוספים

סבי, אדם גור, הוא יליד שנת 1952, בן להוריו מירה וזאב פינגרהוט ואח אחד, מרק. הוא נולד וגר עד גיל 5 בוורוצלב, פולין. הוא גר בדירת שיכון קטנה בפולין, מאחוריה גן ילדים. כשעלה לארץ בשנת 1957, סבא שלי גר בגני תקווה. אחר כך גדל והתבגר בפתח תקווה. היום הוא גר בכפר סבא (מאז שנת 1982). בילדותו אהב סבי מאוד לקרוא וגם היום. הוא אוהב לנגן, לראות סרטים ולשמוע מוזיקה. הוא למד בבית הספר היסודי "יד לבנים", בפתח תקווה, והלך לתנועת "הנוער העובד והלומד". בתיכון למד ב"אחד העם", פתח תקווה. אחרי הצבא למד בבית ספר להנדסאים ליד אוניברסיטת תל אביב. בגיל יותר מבוגר, למד לימודי תואר שני באוניברסיטת ירושלים. החברה הכי טובה שלו היא אשתו, סבתא שלי, גילה גור.

בר המצווה

בר המצווה של סבא שלי התקיימה בתאריך 8.1.1965. החגיגה התקיימה באולמי רון בפתח תקווה. סבא שלי לא עלה לתורה ולכן אין פרשה אותה קרא. אימא של סבא שלי שהייתה זמרת, שרה בטקס. בר המצווה שלי מסמלת גם עבורי וגם עבור סבא שלי צעד גדול בתהליך ההתבגרות. התכנית שלי לבר מצווה: ברצוני לא לחגוג חגיגה גדולה או לעלות לתורה, מכיוון שאני לא מעוניין באירוע שכזה, אבל כן ברצוני לאכול עם המשפחה שלי אצל סבא וסבתא שלי כמו כל יום שבת שאנחנו עושים, לאכול אוכל של סבתא שלי, ובעיקר להיות עם המשפחה שלי.

סבא והוריו בבר המצווה

החפץ האהוב על סבא שלי: פסנתר

סבא קיבל את הפסנתר לפני תשע שנים ביום הולדת ה – 60 שלו. הפסנתר היה מתנה מאשתו האהובה, גילה. (סבתא שלי). סבא שלי מאוד אוהב לנגן בפסנתר שלו, והוא מאוד יקר לו כי קיבל אותו מאשתו. הפסנתר של סבא שלי מזכיר לו כמה אוהבים אותו וחושבים עליו כל יום.

הזוית האישית

דן הנכד המתעד: היה מאוד כיף ללמוד על סבא שלי ועל החיים שלו, ואני רוצה שיהיה לו רק טוב.