מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאן אקיוז, במסגרת התכנית הקשר הרב דורי כתבנו, סבא ואני את סיפור חייו בקצרה, זה סיפורו:

הילדות של סבא רפי הייתה בעיר צפת. בית הוריו היה באזור השוק העירוני של היום, פעם זו היתה שכונה עם בתים, וכיום זהו חלק ממרכז העיר המוקדש ברובו לתיירות ונופש. הוא גר שם עם הוריו ושבע אחיו ואחיותיו.

זיכרון ילדות שלו, הוא שסבתא שלו הייתה מכינה לו ביצי עין טריות מטוגנות מהתרנגולות שהיו בחצר, סבא עד היום זוכר את החביתות, וציין שהיה להן טעם מדהים: על פי סבא, ביצה טריה שהגיעה מהתרנגולת בחצר הבית אינה דומה לביצה שהגיעה מהסופרמרקט. עוד זוכר סבא את ל"ג בעומר: הוא היה עושה מדורה עם חבריו, הם היו אוספים קרשים זמן רב לפני החג. גם זיכרון מחג שבועות יש לסבא: שהיו אוכלים אצלם בבית בשרי, כי אף אחד במשפחה לא אהב אוכל חלבי..

בעת שירותו הצבאי סבא היה משגיח כשרות במטבח. משגיח כשרות בצה"ל (בראשי תיבות: "מכ"ש") הוא חייל מסורתי, דתי או חרדי בשירות חובה בצה"ל הממלא את משגיח הכשרות במטבח הבסיס שבו הוא מוצב, מטעם הרבנות הצבאית. את הידע המקצועי הנחוץ לו לשם עבודתו הוא לומד בקורס באורך שלושה שבועות המתקיים בעיר הבה"דים. בדומה לטבחים בצה"ל בשירות חובה, לרוב מקבל המכ"ש שבוע חופש עבור כל שבוע עבודה ("שבוע-שבוע"). (ויקיפדיה). לאחר הצבא סבא התחתן והביא לעולם ארבעה ילדים, אימא שלי היא הבת הבכורה מבינהם.

סבא סיפר לי שבתקופת הקורונה והסגרים שהוכרזו היה לו קצת קשה לא להיפגש הרבה, אבל אימא שלי עזרה לו ככל האפשר.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר רמת רזים ממלכתי ב' שבצפת, התשפ"א, בהנחיית המורה המובילה דקלה עטון.