מאגר סיפורי מורשת

הוריו של סבא רובי, נפגשו במחנה אושוויץ, בו שהו, אמו כשנתיים ואביו כחמש שנים. אבא של סבא רובי (סבא רבא שלי) קרול, היה רופא שיניים ממוצא פולני, שטיפל בצוררים הגרמנים ובזכות זאת לא הושמד/נרצח על ידי הגרמנים. אמו של סבא רובי, אוגניה, הייתה ממוצא הונגרי (טרנסילבניה).

 

עם גמר המלחמה ושחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי בנות הברית, יצאו הוריו לחיפוש בני משפחה ברחבי אירופה, בתקווה למצוא בני משפחה ששרדו את השואה. הם מצאו רק את אחות אמו, סידונייה  ובעלה ויילהם היינול, שבמהלך המלחמה היו בבריחה מתמדת ברחבי אירופה ולמזלם לא נתפסו על ידי הגרמנים, עד תום המלחמה.

 

שתי המשפחות החליטו לצאת לארצות הברית ( קליפורניה), שם חייו שתי משפחות האחיות של אמו ודודתו, שהיגרו מאירופה לארה"ב בתחילת שנות ה-30. בהגיעם לצרפת, פריז, במהלך ההתארגנות ליציאה לארה"ב, פגשו באנשי הסוכנות, אשר הצליחו לשכנעם לעלות לארץ ישראל. במהלך שהייתם בפריז, נולד סבא רובי בבית חולים רוטשילד בפריז, בתאריך- 24/6/1948. 

 

מאמצי השכנוע צלחו ושתי המשפחות עלו באנייה לישראל למחנה עולים ברעננה (מחנה אוהלים), כנראה במהלך סוף שנת 1948. לאחר שהייה במחנה העולים בתנאים לא קלים, עברו להתגורר בהרצליה בדירה משותפת לשתי משפחות זרות. בשלב הבא, רכש אבא של רובי דירה , בדמי מפתח והקים בה מרפאת שיניים באחד בחדרי הדירה, דבר שהיה מקובל בתקופה זו. בשנת 1951, נולדה אחותו מינה. מרפאת השיניים של אביו הצליחה מאוד, אמו סייעה לאביו בשפה העברית שהתקשה בה.

 

אביו של סבא רובי, רצה לצאת לגרמניה כדי להסדיר את נושא הפיצויים/ שילומים, שהגרמנים אמורים לשלם לניצולי השואה. אמו של סבא רובי התנגדה לצאת עם שני ילדיהם בחזרה לגרמניה ולכן החליטו להתגרש. אביו של סבא יצא לגרמניה, ולא חזר לארץ, נפטר בגרמניה בשנת 1970 ונקבר בעיר הנובר בגרמניה. אמו של סבא, נותרה עם שני ילדיה הקטנים דבר שהיה לא קל, נדרשה גם לפרנס את המשפחה לבדה. היא עבדה כסייעת באחד מגני הילדים בהרצליה. אמו של סבא חלתה  במחלת הסרטן, נפטרה בגיל 48 והשאירה אחריה 2 ילדים בגילאי 16 ו- 13.

 

סבא ואחותו, עברו לחסותם של הדודים אחות אמם  סידונייה ובעלה וילי שהיו זוג ערירי ללא ילדים ועברו לגור בדירה חדשה גדולה יותר ברמת השרון. לאור המצב, סבא יצא ללימודים בפנימיית מוסינזון במגדיאל / רמתיים / הוד השרון. לאחר סיום הלימודים בפנימייה, התגייס סבא לשרת כטכנאי בחיל האוויר. במהלך שירותו הצבאי הכיר סבא את סבתא איה ביאליסטוק. לאחר תקופה קצרה של שלושה חודשים היכרות החליטו להתחתן ולהקים בית בישראל.

 

לסבתא וסבא נולדו שלושה ילדים, אפרת, אוהד ורונה. לאפרת ורונן שמשון נולדו שלושה ילדים, שני בנים ובת. לאוהד וטלי שטאובר נולדו ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. לרונה ואור זהבי נולדו שתי בנות ועוד בת בדרך. סבא וסבתא רובי ואיה ושלושת משפחות ילדיהם, עברו להתגורר כולם ברעננה. 

 

אבא של סבא רובי, סבא רבא שלי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אבא של סבא רובי, שמו קרול, היה נשוי בפולין ונולדו לו שני ילדים, אריה (לוץ) ומיכאל. סבא רבא קרול, נלקח למחנה ההשמדה אושוויץ שם שרד כחמש שנים מכיוון ששימש כרופא שיניים. אשתו ושני ילדיו נשארו בפולין והוא לא ידע מה עלה בגורלם.

 

לאחר גמר המלחמה יצא סבא קרול לחפשם אך לא מצא סימן לקיומם. לאחר שעלה לארץ עם סבתא אוגניה וסבא רובי התינוק, נודה לו במקרה על ידי אדם שפגש ברחוב, שאשתו ושני ילדיו חיים ומתגוררים בירושלים. סבא קרול שהופתע מהבשורה עלה לירושלים ופגש את אשתו הראשונה ושני בניו. לאור המצב שנוצר, סבא קרול היה נשוי לשני נשים. מכיוון שאשתו הראשונה חיה בזוגיות עם גבר אחר, החליטו שבמצב הקיים עליהם להתגרש ואכן כך עשו.

 

סבא רובי ואחותו מינה, נשארו ביחסי משפחה קרובים גם לשני האחים מנישואי אביהם הראשונים, שחיו בהמבורג גרמניה. סבא רובי עבד 41 שנים בחברת תדיראן קשר ובהמשך אלביט מערכות ופרש לגמלאות בגיל 67.

 

סבתא איה עבדה כגננת בהרצליה עד גיל 62 ופרשה לגמלאות. היום, סבתא וסבא מסייעים רבות לשלושת ילדיהם ותשעת נכדיהם. המשפחה אימצה מנהג שבכל יום שישי, מתכנסת כל המשפחה וסבא רבא משה לארוחת ערב שישי משפחתית ( כ – 19 איש). ברצוני לציין שהמשפחה מאוד מגובשת וקרובה.

 

 תשע"ו