מאגר סיפורי מורשת

שמי מיכל לזר, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ושמעתי את סיפורו של סבי. קוראים לסבא שלי אליעזר לזר. סבי נולד ברומניה בתאריך 6/7/1947. בגיל 3 הוא עלה יחד עם הוריו לארץ ישראל והוא גדל בצרעה (ליד בית שמש).

סבא שלי מספר שבצעירותו אהב לשחק כדורגל במגרש המשחקים, שהיה סמוך לתחנת הרכבת בבית שמש. הוא זוכר כשהיה בגן, היתה לו גננת בשם מועיה.

העלייה לישראל וההסתגלות לארץ

הזיכרון המשמח ביותר שסבי זוכר מהעלייה ארצה הוא שהעבירו אותם ממגורים בפחונים למגורי קבע בבית. סבי לא זוכר במדוייק את הקליטה בארץ, אבל הוא זוכר את הירידה מהאנייה " קוסטצה" והמעבר למחנה אוהלים עד שהעבירו אותם למעברות בצרעה.

לאחר תקופה בצרעה, הם עברו להתגורר בהר-טוב למעברה שהמגורים שם היו פחונים. סבי מספר שלא היו מים בפחונים ואביו היה צריך לצעוד 4 קילומטרים להביא מים בדליים. היות ולא היה חשמל, הם השתמשו בפנסי רוח.

מעברת הרטוב – בית שמש, 5/11/1951 – מתוך אתר הארכיון הציוני

בנערותו הוא עבד במקום שנקרא "סלע בית שמש", מפעל פלסטיק. סבי קיבל את העבודה בעקבות זאת שהיה מקורב למישהו שעבד שם. שם הוא עבד כחצי שנה עד שהתגייס לצבא.

סבי שירת בצבא בחטיבת גולני, בשלב מאוחר יותר הצבא גילה שהוא בן יחיד והוא זייף את אישור ההורים שלו לשרת ביחידה קרבית, והעבירו אות לשרת בבה"ד 1. שם הוא הכיר את סבתי. בשנת 1970 סבי וסבתי התחתנו, סבי היה בן 22 וסבתי הייתה בת 21. הם התחתנו בתל אביב. אבא שלי שהוא הבן הבכור שלהם שנולד בשנת 1972 כשסבי היה בן 25 וסבתי בת 24.

סבי עבד כמפעיל ציוד מכני הנדסי בקק"ל.

הזוית האישית

מיכל לזר: היה לי מאוד כיף לקחת חלק בתיעוד הסיפור של סבא.