מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא משה מספר לאורי

אני וסבי משחקים ביחד לפני הקורונה
סבי בן שנה בפולין
מסיפורי הילדות של סבא

לסבי, משה צורנמל, היתה ילדות מאוד מעניינת. סבי עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933 מפולין, כאשר היה בן שלוש. לסבא יש הרבה זכרונות מהמקומות אשר גדל בהם בארץ: תל אביב, פתח תקוה, קיבוץ תל יוסף ומושב כפר ויתקין.

סבא ואני בחרנו כמה סיפורים שמשקפים את הילדות של סבי. הילדות של סבי שונה ממה שאני מכיר היום.

בין נמל יפו לנמל תל אביב

כאשר עלה לארץ ישראל הגיע סבי מפולין באונייה בשם 'פולוניה'. האונייה הייתה גדולה ולא יכלה להתקרב לנמל יפו כי מי החוף רדודים. היה נהוג להעביר את הנוסעים והציוד לנמל בעזרת סירות מטען. את הסירות הובילו שייטים-סבלים ערבים של נמל יפו. הנוסעים עמדו וחיכו עם מזוודותיהם על הסיפון התחתון. הסבלים רצו "לקצר לעצמם את העבודה" וזרקו את המזוודות מסיפון האונייה אל הסירות שעמדו למטה. אחרי שהם זרקו את המזוודות הם זרקו גם סבא שלי מעל המעקה! הזיכרון הראשון של סבי מארץ ישראל הוא "סבל ערבי חסון ומזוקן שתופס אותו ומרגיע את הבכי שלו".

לאחר מספר שנים, בשנת 1936, בזמן 'המרד הערבי', היהודים לא יכלו לייצא גידולים חקלאיים ולייבא מזון ועולים חדשים מנמל יפו הערבי. היהודים לא התייאשו ובנו לעצמם נמל חדש בתל אביב, שהיה 'הנמל העברי הראשון'. בניית הנמל עוררה התלהבות גדולה בישוב היהודי ונכתבו שירים לכבוד התחלת הבנייה של המזח הראשון בנמל. סבא רבא שלי, שקראו לו זאב בורנשטיין, קרא שיר של יעקב פיכמן בעיתון, שנכתב על הקמת נמל תל אביב, ובו שורה שנגעה ללבו: "אשרי העם שיש לו חוף מבטח – צורנמל!". סבא רבא שלי החליף את שם המשפחה ל'צורנמל' בעקבות השיר. אימא שלי, ורדית, שומרת על שם המשפחה 'צורנמל' גם כיום.

סבא שלי משה עם אביו, זאב צורנמל, סבא רבא שלי, פתח תקווה 1937

תמונה 1

סבא והנחש

מקום מגוריו הראשון של סבי עם הוריו היה בתל אביב. לאחר כשבעה חודשים הצליח סבא רבא שלי, זאב, למצוא עבודה במשרה מלאה במקצועו: הוראה, במושבה פתח תקווה, ב'גימנסיה אחד העם'. בדירה הראשונה שבה גרו בפתח תקווה הם חלקו את הדירה עם עוד משפחה בת ארבע נפשות. לכל משפחה היה חדר, כשהמטבח והשירותים משותפים. היה צפוף אבל הם הסתדרו היטב, הם נשארו חברים לשנים רבות. הילדים נהגו לשחק ביחד, בבית או בחוץ.

את אחד השכנים בפתח תקווה סבא זוכר היטב, שמו היה אבשלום גיסין. הוא הציל את סבא שלי פעם מצרה צרורה: יום אחד, כאשר סבי שיחק בחצר עם חברים, הוא ראה משהו על מדרגות הבית שנראה כמו חוט או סרט בד! הוא היה מאוד נלהב וניגש להרים את "הדבר הזה" אבל שכנו, אבשלום, הגיע וצעק לעברו: "אל תיגע בזה! זה נחש!" סבי עף אחורה בתדהמה. שכנו האמיץ הרג את נחש הצפע עם מעדר ועשה לסבי ולחבריו הרצאה: למה אסור להרים סלעים גדולים, ללכת בסנדלים בשדה בקיץ, לחטט בערימות ענפים וכו'.

השלגונים הראשונים

סבא שלי זוכר בניין ארוך ולבן שהיה במעלה הרחוב שלהם בפתח תקווה – בית חרושת לקרח. בימי הקיץ החמים הרשו לפעמים לסבי ולחבריו להיכנס פנימה. היה שם תמיד קריר והם נהנו לצפות ביצירת הגושים המאורכים של הקרח, שכונו 'בלוקים'. גושי הקרח שימשו בבתים – כאשר רצו לשמר את המזון והמצרכים בימים ההם היו צריכים קרח. את הקרח שמרו בבתים בתוך דלי או גיגית כביסה וזה היה ה'מקרר' של אותם ימים. ה'בלוקים' מבית החרושת נמכרו ברחובות בעגלות מיוחדות. העגלון ב"עגלת הקרח" היה עוצר לפני הבתים ומצלצל עם הפעמון שלו. הדיירים היו יוצאים וקונים חלקים מהבלוקים של הקרח שבעגלה, לדוגמה: שליש או רבע מהבלוק. כאשר שברו את בלוק הקרח בגרזן, עפו ממנו חלקיקים קטנים שסבי וחבריו אהבו לחטוף ולמצוץ כמו שאני והחברים שלי מוצצים כיום קרטיב.

סבא שלי עם הוריו, זאב ולובה צורנמל – צילום סטודיו, פתח תקווה 1938

תמונה 2

משק העזר

לאחר מספר שנים שכרו סבי והוריו דירה באיזור אחר בפתח תקווה, שם היה להם מקום להקים לעצמם "משק עזר". סבי סיפר לי שאביו, סבא רבא שלי, בנה בעצמו דיר עבור עז, לול לברווזים ולתרנגולות וכלובים עבור ארנבונים. את הגדרות הוא בנה בעזרת כמה מתלמידיו שהתנדבו לעזור לו. הגדרות הגנו על חיות המשק מפני תנים שהיו מגיעים בלילות מהפרדסים הסמוכים. סבא רבא שלי גם בנה שובך ליונים על גג הדיר. אימא של סבי, סבתא רבתא שלי לובה, קיבלה על עצמה את הטיפול השוטף במשק וסבא שלי עזר להאכיל את החיות בשעות אחר הצהריים. משק העזר באמת עזר להם להתמודד עם המחסור הקשה בארץ בתקופה ההיא.

ציור שצייר סבא שלי כשהיה ילד. סבא שלי מצייר מאוד יפה, גם כיום!

תמונה 3

הזוית האישית

אורי הנכד: סבסוב, היה לי כיף ללמוד איתך בתכנית הקשר הרב דורי. אני מקווה שלמדת משהו חדש גם. אני מאחל לך את הכי טוב בעולם ושתשמח עד גיל 120.

סבא משה (סבוש): אורי, נכדי החמוד, תודה על האיחולים. מאוד נהניתי מעבודתנו המשותפת. למדתי להכירך יותר מקרוב ואת יכולותיך. המשך להיות כזה מתוק וחכם!

מילון

בלוקים
גושים של קרח שיצרו בבית חרושת ומכרו לאנשים.

עגלון
איש שנוסע על עגלה רתומה לסוס או חמור (למשל מוכר קרח).

המרד הערבי
מהומות של הציבור הערבי בפלשתינה בין השנים 1936-1939 כנגד השלטון הבריטי והישוב היהודי.

ציטוטים

”אשרי העם שיש לו חוף מבטח, צורנמל!“

”הזיכרון הראשון של סבי מארץ ישראל הוא סבל ערבי חסון ומזוקן שתופס אותו ומרגיע את הבכי שלו“

הקשר הרב דורי