מאגר סיפורי מורשת

ילדותי

שמי הוא יעקב חג'ג, ההורים שלי גרו בטריפולי. אחרי השואה הם עברו לאיטליה וחיו תחת השלטון האיטלקי. לאחר מכן עלו ארצה.

אני נולדתי בארץ, בכפר סבא, אחר כך עברנו לנתניה. חייתי במשפחה מרובת ילדים והשפה הדבורה בבית הייתה טריפולטאית.

כשגרנו בנתניה, היינו משחקים יחפים בחולות, ורוב הזמן בילינו בחוץ במשחקי שוטרים וגנבים, מחבואים, כדורגל וטניס שולחן. בסך הכל החיים היו יפים.

סבא היה שחקן כדורגל מצליח באיטליה, ותמיד חלמתי להיות שחקן כמותו. בתחילה הייתי משחק בשכונות, והצלחתי בתחום מאוד עד שהציעו לי להיות קפטן הקבוצה. בעתיד אכן הגשמתי את חלומי כששחקתי במכבי באר שבע. חלום ילדות נוסף שהיה לי הוא להיות קבלן מצליח וגם אותו הגשמתי.

צעירותי

כשהייתי צעיר היתה מלחמה מאוד קשה, מלחמת יום הכיפור. למעשה היינו שלושה אחים מגוייסים באותו הזמן, אני באותה התקופה הייתי במילואים.

בעבר עבדתי בתור קבלן למתכות. היה לי מפעל והייתי קבלן מצליח. היו לי באותה תקופה הרבה עבודות, בין היתר זכיתי לעבוד ברכבת ישראל. התפקיד שלי היה לעשות טסטים לקרונות של הרכבת ולבדוק שהכל תקין.

חתונתי

הכרתי את אשתי שושנה ז"ל באוטובוס. שנינו רצינו לנסוע לתל אביב ושם הדרך שלנו יחד התחילה. התחתנתי בגיל 29, וזו היתה התקופה הטובה בחיי.

שושנה עבדה כמורה בתיכון בבאר שבע, והייתה אחת המורות המצליחות בארץ באותה התקופה. שושנה הייתה אישה צנועה, עד כדי כך שרצו שתהיה בתפקיד ניהולי באחד מבתי הספר, אך היא סרבה. היא הקפידה לכבד את הוריה ומאוד העריכה אותם. הייתה בקיאה בהרבה שפות.

שושנה נפטרה כשנכדי, רעי, היה בכיתה ג', עקב מחלה.

הקשר של שושנה עם רעי היה מאוד מיוחד. היא גידלה אותו, טיפלה בו ואהבה אותו במיוחד.

מנהגים מהבית

בבית בו גדלתי היו לנו הרבה מנהגים מיוחדים, במיוחד לכבוד החגים. למשל בפסח, היינו עושים פיצות כשרות שסבתא היתה מכינה, ואוכלים אורז עם ירקות וגזר. באופן כללי אהבנו את האוכל הטריפולטאי, במיוחד את הקוסקוס והקובנות.

את כל החגים היינו עוברים כדת וכדין.

רעי וסבא יעקב

אני נקרא על שם סבא שלי יעקב. מצד אחד פרוש שמי הוא החבר שלי, ידידי. רע=חבר.

אמא שלי בחרה לי את השם רעי כי זה שם יפה ויש בו את האותיות של השם של סבא  "יעקב"

אני בקשר טוב עם סבא שלי ולאחרונה, בעקבות תכנית הקשר הרב דורי, גליתי שיש דברים משותפים בינינו. הקשר שלי עם סבא הוא מאוד משמעותי לי ולמשפחתי.

הזוית האישית

סבא יעקב – לכל אורך התהליך הייתה תחושה שאני עובד עם אדם בוגר ומבין עניין. מאוד נהניתי.

רעי – היה לי טוב להכיר את ההסטוריה של סבא ולהתחבר לדורות הקודמים. עניין אותי לגלות שאחד מקרובי המשפחה שלי היה שחקן. היה לי כיף לגלות שיש הרבה במשותף לי ולסבא שלי.