מאגר סיפורי מורשת

סבתא לילי

לסבתא שלי (אמא של אבא) קוראים לילי. היא נולדה בתאריך 6/11/1958, בישראל בעיר חיפה.

שם משפחתה של סבתא שלי לפני שהיא התחתנה עם סבא שלי היה אלגרבלי. מקור השם אלגרבלי זה גרבל – עיסוק של לנפות קמח. משמעות השם לילי הוא שושן שחור שזה סוג של פרח. הכינוי שבו אנו מכנים את סבתא שלי הוא לילי.

לאבא של סבתא שלי קראו דויד ולאמא של סבתא שלי קראו מסעודה. סבתא שלי היא האחות הצעירה במשפחה שלהם ויש לה עוד תשעה אחים. חמש אחיות: יפה (הגדולה), אסתר, דליה, חנה ובת שבע וארבעה אחים: שמואל, חיים, הרצל ומשה. ההורים של סבתא שלי היו מדברים לרוב בצרפתית ובמרוקאית.

הבית שסבתא שלי גרה בו בילדותה היה בית טיפוסי ומשפחה מרובת ילדים. שגרת החיים הייתה רגילה. בבית היו שישה חדרים עם גינה גדולה. היא הייתה ישנה עם אחותה חנה. בסך הכל בבית היו תנאים טובים. הם היו חיים בסביבה יהודית לגמרי. היום סבתא שלי גרה עם סבא יוסי, בדירה חדשה וגדולה יותר ומעוצבת יותר ממה שהיא הייתה גרה בילדותה.

לבית הספר היסודי שסבתא שלי למדה בו קראו מפלסים ובתיכון היא למדה בתיכון רודמן בקריית ים. בנוסף, בצעירותה הייתה בצופים. אורח החיים של סבתא שלי היה בסגנון שנות ה-80. בבית של סבתא היו שומעים מוסיקה ערבית. החתונות של האחים והאחיות של סבתא שלי היו השמחות המיוחדות שנערכו בגינה שלהם. בבית של סבתא שלי היו חוגגים את החגים כמו שחוגגים היום. המאכל המיוחד במשפחתה של סבתא שלי היה קוסקוס. המשפחה הייתה נוהגת לעשות ארוחות משפחתיות בשבת.

סבא וסבתא שלי הכירו בבית הספר שלהם והתחתנו בתאריך 14/10/1975, בבית של אמא של סבא.

סבא יוסי

שם המשפחה של סבא שלי הוא איפרגן. הוא נולד בתאריך 31/1/1957, על רכס הרים במרוקו. כינוי החיבה של סבא שלי הוא "זוזו", את הכינוי סבתא רבתא שלי המציאה לו. סבא שלי הוא הילד השני במשפחה מתוך שניים-עשר אחים. לאבא של סבא שלי קוראים חנניה ז"ל, לאמא שלו קראו מזל ז"ל, ולאחים ולאחיות שלו קוראים: מרסל, יצחק, דוד, שולה, פאני, ליליאן, נטלי, יעקוב, חיים, אבי ומאיר.

בילדותו של סבא שלי הוא גר בבית גדול במרוקו ובו היו שלושה חדרים ובו הם היו חמישה ילדים. שאר האחים נולדו בארץ. החיים היו לא קלים במרוקו. בבית הם דיברו צרפתית ומרוקאית. היום סבא וסבתא שלי גרים בבית חדש שנקנה לפני 9 שנים, בית יפה ומעוצב. הוא מתגורר שם עם סבתא שלי לילי.

סבא שלי למד בבית ספר במרוקו ששמו "אם הבנים" עד גיל 10 ואז הוא עלה לארץ ולמד בבית ספר סיני ועציון, שהם בתי ספר דתיים בקריית ים.

סבא שלי לא שירת בצבא בגלל שהוא הגיע ממשפחה מרובת ילדים והיה צריך לצאת לעבוד. כשהייתה מלחמת ששת הימים סבא שלי והמשפחה שלו עלו לארץ ממרוקו כי הם פחדו שהערבים יעשו להם בעיות ואז הסוכנות היהודית הגיעה למרוקו והביאה את כל היהודים לארץ. סבא הגיע לצרפת באוניה ומצרפת לאיטליה ברכבת. מאיטליה טסו במטוס לארץ. היום סבא שלי עובד בסופר.

הזוית האישית

סבא יוסי: אני גאה בך, נכדי, שאתה מכין את עבודת השורשים הזאת, זה מעלה לי הרבה זיכרונות מהעבר.