מאגר סיפורי מורשת

סיפור חייו של סבא יונה פורמן

נולדתי בשנת 1954 בבית חולים רמב"ם, חיפה ומקום מגורי היה ונשאר תמיד בקריית ים.

קריית ים היא עיר במחוז חיפה בישראל, הנמצאת שמונה קילומטרים צפונית לחיפה. היא אחת מערי הקריות. נוסדה בשנת 1941 והוכרזה כעיר בשנת 1976.

"בשנת 1928 נקנו 9,000 אקרים (כ־37,000 דונם) באזור מפרץ חיפה, על ידי החברות East Palestine Coperation והקרן הקיימת לישראל. ברוב האזור היו ביצות נגועות במלריה, ושתי החברות החלו במלאכת הייבוש, התכנון והפיתוח. האזור תוכנן על־פי שיטת "תכנון ערים מודרניות", על ידי האדריכל אלכסנדר קליין, וחולק לאזורי מגורים, תעשייה וחקלאות.

בשנת 1939 חברת הבנייה "גב ים" רכשה חלק מהאזור והחלה בבניית השכונה הראשונה. בשלב הראשון נבנו 60 יחידות דיור, ש-40 מתוכן הועמדו לרשות הצבא הבריטי, והשאר הוצעו למכירה. חלק מהמתיישבים רכשו את דירותיהם ב"דמי מפתח", ובשל כך לא יכלו להרחיבן וגידלו את ילדיהם בדירות הקטנות בנות 2 חדרים. השכונה הראשונה, קריית ים א', היא בדרום הקריה. המבנים הראשונים ממוקמים ברחובות ששמם בשנות האלפיים: "המייסדים" (לשעבר "ארפלסא"), "הנוטרים", "הרצל", "אחד העם", "ברדיצ'בסקי", "טשרניחובסקי", "ביאליק" ו"מיכ"ל". מערבית להם היו דיונות חול אשר נעלמו עם התקדמות הבניה מערבה. עד שנות השישים היו הבתים בצידו המזרחי של רחוב פרץ הרחוב האחרון..

עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 לא היה ברור מהו שם היישוב החדש: "קריית ים" או "גב-ים", כי על אתרי הבנייה התנוססו שלטים גדולים של חברת הבנייה "גב-ים", ולכן תושבי הקריה כמו גם הקריות הסמוכות קראו לקריה בשם "גב ים". אולם כבר במפת היישוב המתוכנן משנת 1939 מופיע השם "קריית ים". על מנת לתקן את הטעות פרסמה המועצה המקומית ב"דפים לתושבי קריית ים", מיולי 1954, מודעה בזו הלשון: "תושב נכבד! שם קרייתנו הוא קרית-ים ולא גב-ים. מעתה תאמר רק: קריית ים".

במהלך מלחמת לבנון השנייה, ספגה קריית ים מטחים של קטיושות. בעיר עצמה לא נהרג אף אזרח, אך נגרם נזק כבד רקטת קטיושה שפגעה במוסכי רכבת ישראל בחיפה, הביאה למותם של שמונה מהעובדים במקום. חמישה מתוכם היו תושבי קריית ים ולזכרם הוקמה אנדרטה בשדרות ירושלים

לימודים

למדתי בבית ספר יסודי בשם "מפלסים". מכיתה א-ח. בבית ספר תיכון למדתי   בבית ספר בוסמ"ת בחיפה,  בכיתה י'  לאחר שנתיים , המשכתי ללמוד בבית ספר הטכני לחיל האוויר. המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר והחלל (או בשמה הנוסף "בית הספר להנדסאי תעופה") היא בית ספר תיכון ומכללה של חיל האוויר, אשר תפקידם להכשיר טכנאים והנדסאים למערך הטכני של חיל האוויר. התלמידים בבית ספר זה מוגדרים כשוחרים ואת לימודיהם הם מתחילים בכיתות ט' או י'.

השוחרים מתחילים את לימודיהם בכיתות ט' או י'. הלימודים הם לימודים עיוניים בדומה לאלה הנהוגים בבתי ספר "רגיל", אך בנוסף להם לומד כל תלמיד מקצוע מורחב נוסף לבגרות (מכונות, חשמל, או אלקטרוניקה). השיעורים בבית הספר מועברים בחלקם על ידי מורים מקצועיים ובחלקם, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, על ידי חיילים.

בבית הספר מתקיימת משמעת צבאית. התלמידים עורכים מדי בוקר מסדר, בו נבדקים צחצוח הנעליים שלהם, דיגום (גילוח, תספורת ולבישת מדי הצבא לפי הפקודות) ונוכחות. בנוסף, נערך מידי יום מסדר ניקיון של כל כיתה ותלמידי בית הספר הם האחראים, בתורנויות, על כל ניקיונה. בסיום לימודי קיבלתי תעודת בגרות וגם תעודת טכנאי אלקטרוניקה.

שירות צבאי

בגיל 18 התגייסתי לצבא לחיל הצנחנים, לצערי בהיותי בתחילת השרות הצבאי אבא שלי נפטר מהתקפת לב בגיל צעיר מאוד הוא היה בן 47 שנים למותו. נשארתי לבדי יחד עם אמא שלי ולכן לא יכולתי להישאר בחיל הצנחנים כי הייתי צריך לעזור לאמא שלי לכן שרתתי בחיל השיריון כטכנאי  אלקטרוניקה בתוך הטנק. בנוסף לשירות החובה, המשכתי עוד 3 שנים בצבא קבע ולחמתי במלחמת יום הכיפורים, ובמלחמת שלום הגליל .

אני כחייל בשרות הסדיר והקבע ודרגות שלי ואותות מלחמה

צבא קבע הוא חלקו המקצועי הקבוע של הצבא, המורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה. השירות בצבא מבוסס על חוזה במסגרתו מתחייב החייל על תקופת שירות (הניתנת להארכה) תמורתה משולמת לו משכורת. אנשי צבא הקבע אינם משתחררים בעת שלום, מקיימים את הגוף היציב של הצבא, משמרים את מקצועיותו ומתכננים את עתידו בהיבטי תכנון אסטרטגי. שירתתי שלוש שנים בצבא קבע כטכנאי אלקטרוניקה ראשי בבסיס שנקרא  מחנה פילון, בראש פינה .

נישואי לשרה

את אשתי שרה הכרתי מגיל צעיר מאוד והיינו חברים חמש שנים ולאחר מכן התחתנו. לאחר שרות החובה התחתנתי עם שרה ואנחנו נשואים כבר 41 שנים, התחתנו בשנת 1975  בסיום שרות החובה בצבא , ולאחר מכן הייתי בשרות קבע עוד שלוש שנים בצבא נולדו לנו ארבעה ילדים שלוש בנות, ובן והיום יש לנו שבעה נכדים מקסימים. נולדו לנו ארבעה ילדים שלוש בנות, ובן.

הפוליטיקה, תפקידים ציבוריים בחיי

בסיום שרות הקבע, החלטתי לתרום מזמני לחיים ציבוריים ונבחרתי לחבר מועצה  הייתי בן 24 כשנבחרתי לכהן כחבר מועצת עיר – הייתי חבר מועצת עיר הצעיר במדינת ישראל. כיהנתי  במשך 25 שנים בכל מיני תפקידים פוליטיים ביניהם יו"ר וועדת הביקורת, חבר בוועדת בנין ערים, וכמובן סגן ראש עיר במשך כ- 8 שנים. את עבודתי הפוליטית עשיתי בהתנדבות וללא כל שכר, לכן לפרנסתי עבדתי בבנק לאומי, במשך 13 שנים ולאחר מכן בהסתדרות, כמו כן מנהל אדמינסטרטיבי של בית ספר התיכון המקיף הגדול בעיר בית ספר "רודמן " בית הספר נסגר לאחרונה והיום אני עובד בעיריית קריית ים בתפקידי בטחון יו"ר פסח.

יפעת הבת הגדולה בת 39, אביבית הבת השנייה בת 36, דקלה הבת השלישית בת 33, ןהבן אביעד בן 30

יום הולדת 60 – מסיבת הפתעה באילת שעשו לי כל המשפחה

לסיום הסיפור עד היום משפחתי היקרה הפתיעה אותי ביום הולדת באילת עם כל הילדים והנכדים וברור שאני מאחל לכולנו עוד הרבה הרבה שנים ביחד

סיפורו של סבא יונה פורמן – לתיעוד הסיפור המלא תוכלו לקרוא בקישור לקובץ המצורף

הזוית האישית

יום מרגש במיוחד, יום הולדת 60 – מסיבת הפתעה באילת בה הפתיעה אותי משפחתי. משפחתי היקרה הפתיעה אותי ביום הולדת באילת עם כל הילדים והנכדים. אני מאחל לכולנו עוד הרבה הרבה שנים ביחד.