מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא יהושוע תותח בתחום התותחים

אני וסבא יהושוע
סבא יהושוע אביו מרדכי ואחותו יפה
הסיפור של סבא יהושוע עם התותח האוטומטי

נולדתי בתאריך רביעי לספטמבר 1950 לברכה ומרדכי לוינשטיין.

היה זה שנתיים לקום מדינת ישראל ומכיוון שאחיה הבכור של אימי, יהושע, נפל במלחמת השחרור בקרב על הגלבוע, הוחלט לקרוא לי על שמו וכך להנציח את שמו של דודי שאותו לא הכרתי. אני למדתי בבית הספר היסודי אליאנס מכיתה א' ועד כיתה ח' ולאחר סיום כיתה ח' עברתי לבית הספר בסמ"ת (בית ספר מקצועי תיכוני) שנחשב בחיפה לבי"ס הטוב ביותר ובעל הרמה הגבוהה ביותר, שם למדתי מכשירנות (מכניקה עדינה). החלק העיוני בבי"ס נלמד בהדר הכרמל ואילו החלק המקצועי בטכניון.

בשנת 1968 ברביעי לנובמבר התגייסתי לצה"ל. לאחר הטירונות עברתי קורס להכרת התותחים שבשימוש חיל הים. בתום הקורס, משסיימתיו כחניך מצטיין במקום הראשון, הוחלט שאני אשאר בבה"ד ח"י לצורך הדרכת הקורסים הבאים. באמצע שנת 1970 הגיע לארץ התותח הגדול והמתוחכם ביותר עבור ספינות הטילים, תותח אוטומטי לחלוטין, ללא נגיעת יד אדם. תותח ראשון זה, עם טווח ירי עד 16,000 מטר, היה מיועד להתקנה על ספינות הטילים מסוג סער 3 שהוברחו מצרפת. תותח זה היה העיקרי עכשיו בחיל הים. החלטתי שאני צריך ללמוד את התותח המעניין הזה ולכן השקעתי מאמץ רב ללמוד אותו על כל מערכותיו. הלימוד היה לימוד עצמי מספרות בשפה האיטלקית, מציורים, איורים ושרטוטים שהיו בתוך הספרים ומשיחות עם מהנדס איטלקי ששהה בארץ, וכך במשך השנים הפכתי למומחה מספר אחד בחיל הים הישראלי לתותח זה. החלטתי להישאר בקבע וללמוד במקביל בטכניון בפקולטה להנדסת מכונות. בשנת 1973 בחודשים יולי ואוגוסט. לקראת סיום ההשלמה החיילית, יצא הקורס לסיור בבסיסי חיל הים, מהקריה בתל-אביב, דרך בסיס חיל הים באילת, בשארם-א-שיח, בבסיס אבו-רודס, לאורך תעלת סואץ בואך מוצב המזח, משם לבסיס אשדוד ומשם לחיפה. החזרה לחיפה הייתה ביום חמישי בלילה. בשבוע שלאחר מכן היה אמור להתקיים טכס הסיום של הקורס וקבלת דרגות קצונה. אך ביום שישי היה ערב יום הכיפורים, ובשבת בצהריים החלה מלחמת יום הכיפורים.

מכיוון שהייתי ידוע בחיל הים כמומחה מספר 1 לתותחי 76 מ"מ אשר השתתפו רבות במשימות של הפגזות חוף במבצעי של הספינות, פנה אלי מפקד אחת הספינות וביקש ממני להתלוות לספינתו במבצע של הפגזת מכלי דלק ומתקני חוף אחרים של הסורים בחוף הסורי צפונית ללבנון. הצטרפתי לספינה אח"י רשף ואחותה התאומה אח"י קשת שיצאו עם רדת החשיכה להפלגה צפונה לעבר החוף הסורי ויעדי המשימה. על הספינה מתנהלים החיים במשמרות, שלוש משמרות אשר מתחלפות כל שמונה שעות עד להגעה ליעד (נוהל זה נקרא "עמדות שיוט") כל אחד ואחד יודע את תפקידו במהלך המשמרת. מכיוון שאני הייתי נספח טכני, לא שולבתי במשמרות הספינה. עם ההגעה ליעד, נמל טארטוס אשר בסוריה, הוכרז על "עמדות קרב". כל אנשי הצוות תפסו את מקומותיהם המוגדרים, מי ליד התותח, אלו שליד מסכי המכ"ם שתפקידם לראות את כל הנעשה בזירת הלחימה, ולגלות את היעד הנבחר לביצוע מבין כל המטרות שעל צג המכ"ם, אלו שליד מערכת הנשק אשר מקבלת את המטרה ממכם החיפוש של הספינה (ע"י מפעיליו של המכ"ם אשר מציינים למערכת הנשק את המטרה הברורה) ותפקידם לעקוב אחר המטרה, להיות נכונים להפעלת הנשק הנבחר (תותחים או טילים) אלו שליד מערכות ההגנה של הספינה שתפקידם להפעיל את מערכות ההטעיה הנדרשות באם ידרשו, כל הטכנאים מוכנים למקרה של אירוע או תקלה שעלולה להשבית את חלק המערכת ולהיות מוכנים לתקנה באמצעים העומדים לרשותם, והכל למען הצלחת המשימה. אני התייצבתי לצד הצוות הטכני של תותחי 76 מ"מ. היו אלו התותחים שנבחרו לביצוע המשימה של ירי על מכלי הדלק והצתתם לפגיעה בתשתית של האויב הסורי.

בשעה המיועדת, ולאחר שהתקבל אישור סופי ממפקדת חיל הים לביצוע המשימה, החלו שני התותחים להפגיז את המכלים ואת חוף טארטוס. מעוצמת האש הספינה כולה רעדה בכל פעם ששני התותחים האלו ירו לאוויר לטווח של 10,000 מטרים את פגזיהם, ובאופק נראו פגיעות ומכלי הדלק בטארטוס, שהיו מלאים בדלק החלו לבעור והאש הדליקה את השמיים באור. המשימה הסתיימה בהצלחה, והספינות וכולנו הפלגנו חזרה לחוף מבטחים, נמל חיפה. בחודש יולי 1985 החלטתי להשתחרר מצה"ל ולעבור לחיים אזרחיים, והתקבלתי לעבודה כמהנדס בתעשייה האווירית בחטיבת האלקטרוניקה ששם עסקתי בנושאים ימיים עד לפרישתי לגמלאות באוקטובר 2017.

הזוית האישית

יותם מור: אני נהניתי מאוד מהעבודה כי למדתי את הסיפור של סבא יהושוע בצבא שהוא מאוד מעניין

מילון

טרטוס
היא עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה ובירת מחוז טרטוס.

ציטוטים

”פנה אלי מפקד אחת הספינות וביקש ממני להתלוות לספינתו במבצע של הפגזת מכלי דלק.“

הקשר הרב דורי