מאגר סיפורי מורשת

שמי שאול סיון, נולדתי בשנת 1935, ברמת גן להורי בית משפחת ויסובטי. השנה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי עלמה סיון, בבית ספר הדר השרון. סיפרתי לעלמה על עיסוקי במשק במיון אפרוחים.

מיון אפרוחים

סבא עבר קורס למיון אפרוחים על ידי מומחית שבאה מהולנד במדרשה של רופין אחרי הצבא בשנת 1955. הוא עבר את הקורס כי הייתה שיטה חדשה בארץ. הקבוצה שלו הייתה קבוצה בת שישה אנשים כי אי אפשר היה ללמד קבוצה גדולה. כשהם סיימו את הקורס, הם התחילו לעבוד בחברה של התיישבות העובדת (איגוד משק עופות לרבייה). הם מיינו אפרוחים בכל הארץ. בכל משק הייתה מדגרה שגידלה אפרוחים מביצים (לרבייה).

שאול סיון ממיין אפרוחים

האפרוחים באופן טבעי יוצאים 50 אחוז נקבות ו50 אחוז זכרים והם היו ממינים אותם לנקבות וזכרים. לזכרים לא היה שימוש כי הם לא היו מתאימים לגידולי בשר, אז היו משמידים אותם והנקבות היו נשארות בלולים לגידול ביצים. היו פותחים את פי הטבעת של האפרוח והיו רואים את הסימן. לנקבות היה סימן ולזכרים היה סימן אחר. אומנם היה קשה לראות אבל הבדילו בין הסימנים.

אחרי לימוד ממושך הם למדו להבדיל בין הזכרים לנקבות. על כל נקבה היו משלמים לעובדים. היו משלמים רק על הנקבות כדי שיעשו עבודה יסודית ושלא יזרקו נקבות לזכרים. נוסף למיון סבא גידל הודים לבשר שנשחטו במשחטה שנקראה הוד חפר ועופות לביצים. היה לסבא פרדס של גידולי תפוז שמוטי ואשכוליות. היום נשארו רק האשכוליות וגידול קטן של שמוטי.

בלול ההודים

כשסבא השתחרר מהצבא אבא שלו היה מבוגר והיה לו קשה להחזיק את כל המשק אז סבא נכנס לעניין ועזר לו להחזיק את המשק וככה נכנס סבא לחקלאות. שאבא שלי השתחרר מהצבא הוא גם נכנס לעבוד עם סבא בלול.

יש עוד שיטה למיון אפרוחים. השיטה השנייה היא לפי כנף. לנקבות יש נוצות ארוכות בכנף ולזכרים קצרות.

מיון לפי כנף

את הנקבות היו ממינים לארגזים שהיו נשלחים לביתי אימון עד שהיו גדלים ומשמה היו שולחים אותם ללולים, את הזכרים היו שמים בשקים כדי לשלוח אותם להשמדה.

מיון לארגזים ושקים

האפרוחים היו נשלחים מהארגזים אל מסוע שהיה שולח אותם אל הגלגל ומהגלגל היו ממינים אותם את הזכרים לשקים ואת הנקבות לארגזים. לכאן היו שולחים את הזכרים ואת הנקבות היו שמים ישר בארגז. הייתה מחיצה ששמו כדי שהאפרוחים לא יעברו לצד השני של הגלגל. כשהיו מעט אפרוחים אז היו מצופפים אותם לחלק אחד של הגלגל בעזרת המחיצה. כל הזמן היה במדגרה (ככה קוראים למקום) רעש כי מהאפרוחים היו מבוהלים וצפצפו כל הזמן. את הביצים היו שמים בטסים שמהם היו מפרידים את האפרוחים אחרי שהם בקעו מהביצים לטס אחר. אחרי שמפרידים את האפרוחים מהטסים עם הביצים כשהם בוקעים, מכניסים אותם חזרה אל המדגרה כדי שיקבלו עוד קצת חום ויתייבשו.

 במשק ליד הלול

מוציאים את האפרוחים מהמדגרה לאחר 21 ימים כל האפרוחים צריכים לבקוע מהמדגרה אחרי 21 ימים. בערך 80 אחוז מהביצים בוקעים אחרי 21 ימים ומי שלא מספיק לבקוע זורקים לפח כי כנראה שמשהו לא בסדר.

הזוית האישית

סבא שאול סיון מספר לנכדתו עלמה על מיון האפרוחים, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

המצגת של שאול סיון ועלמה