מאגר סיפורי מורשת

שמי ספיר גרסטמן, השנה השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי אורט דפנה. זכיתי לקחת חלק יחד עם שני הסבים שלי, סבא חיים גרסטמן, סבא חיים הוא אבא של אבי, ובעלה של סבתא שוש.

על סיפורו של סבא צבי תוכלו לקרוא בקישור "לכל איש יש שם"

 סיפורו של סבא חיים

סבא חיים הוא אבא של אבי, ובעלה של סבתא שוש. סבא חיים וסבתא שוש גרים בקריית מוצקין,סבא  בן 73 כיום. הוא נולד בישראל, בעיר נס ציונה, בתאריך  4.12.1941. להוריו  צבי ורבקה גרסטמן.שפת הדיבור בבית  הוריו הייתה עברית בלבד, אך הוריו דיברו גם אידיש כדי שלא יבין. לסבא יש אחות אחת, שרה ויטמן ז"ל. נולדה בשנת 1936,  היא גדולה מסבי ב- 5 שנים ונפטרה בגיל 63 בשנת 1999 מסרטן. שמה הקודם היה סבינה על שם הסבתא.סבא גר בנס ציונה עד 1972. בשנה זו עבר סבא ובני משפחתו לקריית מוצקין. שם הם גרים עד היום.

סבא למד 12 שנות למוד בבית הספר "העממי", תיכון מקצועי בתל אביב – בית ספר "שבח"."שבח-מופת", או בשמו המלא: בית הספר הרב תחומי "שבח-מופת" למדעים ולתרבות, הוא בית ספר תיכון שש-שנתי בתל אביב-יפו, המזוהה עם ציבור העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. החל משנת 2010, בית הספר הוא חלק מרשת עמל. בהתחלה היה "שבח" תיכון מקצועי, שבו התלמידים למדו מקצוע מסוים (כגון חשמלאות או נגרות) וסיימו עם תעודה מקצועית. כאשר חלה ירידה בדרישה לבתי ספר מקצועיים שבח הפך לתיכון מקיף-עיוני רגיל."

במקצועו  סבא בנקאי, ועבד בבנק הפועלים. סבא התקדם בעבודה זו מקופאי למנהל מחלקה.

סבא היה ילד שובב, אך תלמיד טוב. לסבא היו תחביבים הוא אסף בולים וקרא הרבה ספרים. הוא שיחק כדורגל ב"הפועל נס ציונה" עד גיל 16-17. הפסיק לשחק עקב פציעה ברגל. סבא היה ביישן ולא שמר על סדר וניקיון ולכן הוא ואחותו שרה היו רבים הרבה.

סבא גר בשכונת הפועלים בנס ציונה. נהגו לשחק מחבואים, כדורגל, תופסת והיו הולכים לפרדסים לקחת תפוזים ללא רשות… סבא חגג בר מצווה לחברים מהכיתה בחצר הבית שלו. סבא עלה לתורה ביום שבת. הוא התרגשמאוד. העלייה לתורה הייתה בבית הכנסת המרכזי בנס ציונה בו התפללו תמיד.

מקרה שזכור לו היה: בגיל 8-9 נסע עם הוריו לחוף הסלע בבת ים ונתפס בין הסלעים בים ושקע במים.מציל הציל את חייו ועד היום הוא זוכר מקרה זה.

סבא הכיר את סבתא שוש בבית חולים לוינשטיין ברעננה בזמן שאימו שכבה ליד אמא של שוש. שוש הייתהמגיעה מקרית מוצקין וסבא מנס ציונה וכך נפגשו. אמו נפטרה בשנת 1965 ואז נפרדו דרכיהם… לסבתא שושהייתה משפחה בנס ציונה והיא הגיעה אליהם, סבא ראה אותה וקבע לצאת איתה להצגה של תיאטרון הקאמרי שהופיעו בנס ציונה. הם יצאו יחד 8 חודשים ואז התחתנו באולמי "גילטון" בתל אביב ועברו למוצקין בשנת 1972.

זיכרונות נוספים:

השלג הראשון שירד בארץ – בשנת 1951. סבא היה חולה בחזרת, מחלת ילדות, ואימו הלבישה אותו בבגדיםחמים ושמה לו תחבושות על הפנים.. ורק אז יצא החוצה לחוות את השלג ולהשתעשע בחוץ.

מלחמת השחרור:

במלחמת השחרור: אביו גויס לצבא ושירת במפקדה בנס ציונה. בשנת 1956 סבא היה בן 15 והתנדב לעזור לאימו במאמץ המלחמתי ותפקידו היה להיות קשר בין העמדות במושבה. היה מעביר הודעות ומסרים בין חיילים.

מלחמת ששת הימים: במלחמה זו בשנת 1967 סבא התרגש מאוד ושמח כאשר כבשו את ירושלים ולאחר מכן ביקרו בכותל המערבי.

מלחמת יום כיפור: סבא היה בין הראשונים שגויסו למלחמה והגיע עד מצרים לתעלת סואץ. סבא שוחרר לאחרשבעה חודשים.

בחיק משפחתו:

סבא נהג לתת כבוד להוריו, לא התחצף , קיבל חינוך טוב וכמו שכתוב בעשרת הדיברות: כבד את אביך ואת אמך". סבא היה בסך הכל ילד ממושמע.

לפי המסורת היהודית, סבא חגג עם משפחתו את כל החגים והמנהגים. סבא הניח כל בוקר תפילין עד שהתגייס לצבא ואז הפסיק. בכל יום שישי נהגו לעשות קידוש והלכו לבית הכנסת. בבית סבא נוהגים לשמור על כשרות.