מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא אריה במלחמת ששת הימים

סבא אריה והנכדה יהלי בתכנית הקשר הרב דורי
סבא אריה בשירותו הצבאי.
שירותו הצבאי של סבא אריה בצה

נולדתי באיסטנבול שבטורקיה בשנת 1948 להורי רבקה ויוסף – ולאחי היחיד חיים. עליתי לישראל מטורקיה בשנת 1949 בגיל שנה וחצי. כמו רוב העולים החדשים נשלחתי עם הורי ואחי לגור במחנה אוהלים  בבנימינה למשך חצי שנה משם הועברנו למעברת כורדני צפונית לקריית מוצקין. בגיל תשע עברתי לגור בעיר עכו.

בשנת 1965 בגיל שמונה עשרה התגייסתי לצה"ל וביקשתי לשרת בחיל השריון כטנקיסט. מיד עם גיוסי הציבו אותי בבסיס טירונים של חטיבה שבע בגדוד הטנקים מדגם צנטוריון. לאחר סיום הטירונות העבירו אותי לבית הספר לשריון להשתלמות במקצועות השריון. אותי הציבו כנהג טנק ולכן ההשתלמות שלי הייתה בנהיגה בטנק וטיפול במערכת המנוע והזחל שמניעים ומסיעים את הטנק. בהמשך עברתי אימונים כנהג טנק במסגרת פלוגה וגדוד במשך 4 חודשים. האימונים נערכו בנגב באמצע שום מקום בין צאלים לרביבים בתנאי חום קשים. גרנו באוהל סיירים שני חיילים באוהל. היינו יוצאים בבוקר מוקדם לשטחי אימונים וחוזרים מאוחר בלילה לטיפול והחזרת הטנקים לכשרות. לא פעם כשחזרנו למחנה לא מצאנו את האוהלים שעפו בסופות החול. בהמשך נשלחתי לקורס מפקדי טנקים להכשרה כמפקד  טנק  בבית הספר לשריון. בקורס עברתי הכשרה בכל מקצועות הטנק הכוללים: תותחנות, קשר ופיקוד על טנק. הקורס היה מעניין מאוד וטכני והוא נמשך מעל 4  חודשים בסיומו הוחזרתי לגדוד לפקד על צוות טנק.

בחודש מאי 1967 המצרים ריכזו כוחות בחצי האי סיני על הגבול עם ישראל. גדוד הטנקים שלנו נשלח לאזור קיבוץ גבולות לכוננות בגבול מול רצועת עזה. אני זוכר את ימי הכוננות שהיו מתוחים מאוד. ביום כיסינו את הטנקים ברשתות הסוואה על מנת שלא נתגלה מהאוויר ומתחת לרשתות טיפלנו בטנקים והכנו את הטנקים למלחמה. בלילה נסענו עם הטנקים באורות מלאים לכיוון הגבול, שם כיבינו את האורות וחזרנו לשטחי הכינוס ללא אורות על מנת להטעות את המצרים לחשוב שהגיעו טנקים נוספים לתגבור הכוחות. ב-5 ליוני 1967 קיבלנו במכשירי הקשר את  מילת הקוד בשם "סדין אדום" שפירושה פקודת יציאה למלחמה. מיד הורדנו את רשתות ההסוואה עלינו על הטנקים ונסענו לעבר הגבול. כך התחלתי את מלחמת ששת הימים. נכנסנו לעיר חאן יונס והפלוגה שלי הייתה בעתודה ללוות את השיירה של הדלק והתחמושת.

בלילה הראשון למלחמה נכנסנו למארב של הצבא המצרי במוצבי הג'יארדי שהיה הכרחי למעבר אספקת הדלק והתחמושת לכוחות שלנו שהיו בשטח המצרי. אני הייתי בטנק האחרון בפלוגה והמצרים שהיו מבוצרים בעמדות ובתעלות פתחו עלינו באש מכל הכיוונים לפתע פגע פגז מצרי בחזית הטנק אך לא חדר לתוך הטנק והדליק את הרשת הסוואה שהייתה מקופלת וקשורה בצידי הצריח. חלקים בוערים מהרשת נפלו לצד האחורי של הטנק מעל מכסה המנוע ומיכלי הדלק. אחרי שניות פגע פגז מרגמה על מכסה המנוע ורסיסים פגעו בצווארי מההדף התקלף העור סביב העין הימנית ודם ניגר במקום הפגוע.

כתוצאה מהפגיעה התכופפתי מיד לתוך הטנק ולאחר שניות התאוששתי והתרוממתי מחדש לראות מה קורה. בחוץ היה חשוך והייתה לחימה. זיהיתי מהיכן יורים עלינו נתתי פקודה ירי לתותחן שלי בטנק הוא זיהה את המטרה ירה פגז וחיסל את העמדה שממנה ירו. מפקד הפלוגה שראה שהטנק בוער פקד עליי בקשר לנטוש את הטנק הבוער אך ידעתי שאם ננטוש את הטנק יירו עלינו ונהרג לכן אני נשארתי בחיפוי על הצוות ויריתי מהמקלע לעבר מקורות הירי והצוות ירד מהטנק ובעזרת מטפי כיבוי אש החל לכבות את האש. בשלב מסוים התרוקנו המטפים ואז בעזרת אתי חפירה שפכו חול על הטנק עד לכיבוי השריפה המשכנו בלחימה עם הפלוגה כשאנו נעים בין עמדות האויב ויורים. למחרת בבוקר עם סיום כיבוש המוצב קיבלתי טיפול רפואי וחבישה בעין. על פעולה זו קיבלנו ארבעת אנשי הצוות ציון לשבח  של מלחמת ששת הימים על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף ישעיהו גביש.

תמונה 1

 

ביום השני ללחימה נתגלתה תקלה טכנית בטנק ולכן נשארתי מאחור, בהמשך היום תוקנה התקלה והמשכתי עד לתעלת סואץ שם הצטרפתי לפלוגה. עד לשחרורי משרות צבאי סדיר השתתפתי במספר תקריות ירי בגבולות מדינת ישראל מול המצרים הסורים והירדנים השתחררתי מהשרות הצבאי הסדיר אחרי שלוש שנים בשנת 1968. לאחר שחרורי המשכתי להתגורר העיר עכו והתחלתי לעבוד כטכנאי מכונות. בהמשך, הכרתי את אשתי עליזה יחד הקמנו משפחה. נולדו לנו שלוש בנות: ריקי, יסמין וענבל וחמישה נכדים: ירדן, הראל, יהלי, אלמה ונגה.

השתתפתי במלחמת יום הכיפורים בה שירתי ברציפות במשך 7 חודשים בחזית הסורית – ברמת הגולן ובחזית המצרית – בסיני. כאדם נשוי המשכתי לשרת בצה"ל בשירות מילואים כמפקד טנק במשך 26 שנים נוספות.

 

הזוית האישית

סיפורו של אריה תועד ע"י יהלי במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי".

מילון

מעברת כורדני
כורדני - מצודה: שמה העות'מאני של המצודה הצלבנית בשמורת טבע עין אפק והאזור סביבה מחנה כורדני - מחנה צבאי בריטי ומחנה צה"ל. בינואר 1997 החליטה ממשלת ישראל על פינוי המחנה והעברתו למחנה נטפים שבגליל והעברת השטח לתחום השיפוט של קריית מוצקין. בשנת 2007 הסתיים רשמית פינוי המחנה, ובשטח של 833 דונם החלה הקמתן של כ-3,500 יחידות דיור בשכונה שזכתה לשם "משכנות אמנים".

ציטוטים

”על פעולה זו קיבלנו ארבעת אנשי הצוות ציון לשבח של מלחמת ששת הימים“

הקשר הרב דורי