מאגר סיפורי מורשת

סבא אליהו נולד בארץ ישראל בקריית עקרון.

סבא אליהו נולד בתאריך 27.10.1956 . לאימא של סבא קוראים אספרונס. היא נולדה בעיר בגדד שבעיראק. לאבא של סבא קראו עובדיה יוסף והוא נולד בעיר חנקין, שסמוכה לעיר בגדד. סבתא וסבא בא שלי עלו לארץ בשנת 1950 למעברה בפרדס חנה. הם חיו באוהלים והתנאים היו קשים.

יום אחד, כאשר ראה סבא עובדיה את סבתא שלי, שהייתה אז רק בת 15, קופצת בחבל. היא מצאה חן בעיניו והוא החליט לבקש אותה מהוריה. לאחר תקופה קצרה העבירו את משפחותיהם למעברת גבעת ברנר שבקריית עקרון, שם החליטו סבא וסבתא רבא שלי להתחתן. בתקופה זו הגיעו לארץ ללא כסף ובלי כל הטוב שהיה להם בחו"ל. סבתא מספרת שהתחתנה בצריף עם בגדים פשוטים וללא שמלת כלה. לסבא שלי 9 אחים ואחיות, יחד אתו. הוא הרביעי במשפחה.

סבא נולד ביום שהחלה מלחמת סיני, בשנת 1956. אימא שלו מספרת שבאותו היום, כשקרבה הלידה, הלך סבא רבא שלי עם האופניים לקרוא למיילדת. כאשר יילדו את סבתא אספרונס בבית, מכיוון שלא הספיקה להגיע לבית יולדות, נסע סבא רבא שוב לבית היולדות, כדי לקרוא לאמבולנס. בדרכו ראה טנקים נוסעים בכביש ולא הבין מה קורה, עד שעצרו אותו חיילים והסבירו לו שפרצה מלחמה. לבסוף הכל בא על מקומו בשלום.

סבא למד בבית הספר בן צבי שבקרית עקרון, שבו למדה גם אימי ואחיותיה. סבא מספר הרבה חוויות מבית הספר. הרבה ממוריו היו ניצולי שואה. בבית הספר שלמד סבי הייתה גבעה גדולה ולמטה היה מגרש הספורט, שם המורה ישראל כהן כל בוקר היה עושה להם התעמלות. למחנכת של סבי קראו קלרה. אמא של סבא מספרת שלא היו תנאים קלים במעברה.  הם היו ישנים כל האחים בחדר אחד, ובכדי להתקלח היא הייתה ממלאת גיגית ומקלחת את הילדים. השרותים היה בחוץ, ובחורף היה מאוד קשה כי היה צריך לצאת בחוץ בקור כדי ללכת לשירותים. סבא מספר שהצריף שלהם היה עומד ליד עץ דומים, שהיה קיים עד לפני כמה שנים. סבא מספר שלא היו משחקים מיוחדים. כל הילדים היו ממציאים משחקים מכל מיני דברים. הכל היה סביב חולות ועוד לא היו כבישים. אבל זו הייתה חוויה גדולה.

אמא של סבא מספרת שהיא מתגעגעת לימי המעברות, למרות שהיה קשה. לקראת השבת הייתה סבתא רבא מנקה את הצריף ומכינה אוכל לשבת בפתיליה, כי אז לא היה תנור. אצל העיראקים יש חמין מיוחד של שבת, שעשוי מאורז, ונקרא טביט. סבא מספר הרבה על סבתו רוזה, אימא של אימא שלו. הוא ואחיו היו אוהבים ללכת אליה בשבת וגם בחופשים לשחק או סתם לשבת. היו לה בחצר עצי לימונים, תאנים ועוד. סבתא של סבא הייתה אוהבת לפנק אותם.

סבא מספר על מלחמת ששת הימים. הוא היה בן 11 אז, והוא זוכר את הרגע שבו נודע לו שכבשו את ירושלים. סבא היה עם חברים במעברה וראה מרחוק את אביו ודודו מתקרבים, שמחים ורוקדים על כיבוש ירושלים. זו הייתה שמחה גדולה. סבא עד היום שמר את עיתוני המלחמה.