מאגר סיפורי מורשת

שמי אלון, נולדתי בתל אביב. אבי צבי הגיע לישראל מפולין לפני מלחמת העולם השנייה ואיבד את כל משפחתו בשואה. בישראל הוא הכיר את אימא שלי (פרנסיס) שהגיעה מארצות הברית עם משפחה גדולה שרובה חזרה לארצות הברית.

בארץ נולדתי בשנת 1947 ובשנת 1950 הצטרף למשפחתנו גם אחי ששמו עדי. בתקופת הילדות, מלבד הלימודים אהבתי מאוד לעשות ספורט (כדורגל וריצות) וגם לקרוא ספרי מתח.

בשירות הצבאי התגייסתי לנח"ל ושירתתי כחובש קרבי בסיירת. במהלך השירות הצבאי הייתי גם במלחמת ששת הימים. האירוע המשמעותי בחיי הוא מלחמת יום הכיפורים שאז הרגשתי פחד לעתידנו וחששתי לקיומה של מדינת ישראל.

במהלך השירות צבאי הכרתי את אסתר רעיתי והתחתנו בחתונה נהדרת שבה התרגשנו מאוד וגם הורינו התרגשו, כי זאת הייתה החתונה הראשונה במשפחה. לאחר החתונה עברנו לגור בהרצליה ושם נולדו שתי בנותינו: גלי הבכורה וטל הצעירה, ההפרש ביניהן הוא ארבע שנים.

ביום נישואינו

הדבר החשוב ביותר בחיי עבורי הוא שבנותי היקרות יגשימו את כל מה שהן רוצות ויהנו מגידול ילדיהן.

מבחינת תעסוקה עבדתי בבנק הפועלים ושם עבדתי עד פרישתי לגימלאות. אהבתי ועדיין אני אוהב לטייל בארץ וברחבי העולם. צריך להנות מכל רגע בחיים.

עץ המשפחה

סבא שלי הנרי שכטר.

סבתא שלי אגנס שכטר

דודים שלי (מצד אימא): בן שכטר, נתן שכטר, מיירון שכטר, דייויד בראל, רחל פוס.

בני הדודים שלי : ברנדה, דיוויד, גודי, בראיין, סנדרה, סוזי, עידו, חנה ונירה.

מצד אבי כולם נספו בשואה.

ההכרות של סבא וסבתא

לפני הרבה מאוד שנים סבא שלי שירת בצבא בתור חובש קרבי בנח"ל. באותה יחידה שירתה חיילת בשם אסתר בתור טבחית. לא היה ביניהם שום קשר. אחרי מספר שנים באוניברסיטה נפגשו והיו מוכרים ולכן יצאו ביחד מספר ערבים ונפרדו. אחרי מספר שנים נוספות חבר של סבא שלי נתן לו מספר טלפון של בחורה נחמדה בשם אסתר. סבא שלי לא ידע מי היא אותה אסתר אבל הוא התקשר והציג את עצמו והיא נתנה לו את הכתובת שלה שיגיע אליה. לפי הכתובת הוא נזכר מי היא והוא שאל: "האם את אסתר הטבחית מהנח"ל?", וכשהיא ענתה: "כן", הוא אמר: "אני אלון החובש". לא הרבה זמן אחרי זה הם התחתנו.

סרטון תיעוד של סבא אלון:

הזוית האישית

שיר: עניין אותי מאוד לשמוע את הסיפורים של סבא, במיוחד הרקע שלו. גם המשימות עצמן היו כיפיות, למשל – הפקת הסרט הייתה ממש מהנה מאוד וכיפית. גם הרבה אנשים שאני מכירה מהתכנית – שמחתי מאוד לדעת מה הקשר המשפחתי שלהם. למדתי כמה דברים על סבא, לדוגמא: איך הוא הכיר את סבתא. הקשר הרב דורי היה חוויה טובה, חבל שהתכנית נגמרה.

סבא אלון: שמחתי מאוד על ההזדמנות לספר לנכדה שלי על הרקע המשפחתי שלנו. היא שמעה וגם הופתעה מסיפורים משפחתיים מעניינים מאוד. כמו כן סיפרתי לה על תקופה אחרת שבה הכל היה שונה. מושגים שפעם היו מאוד משמעותיים כמו: שכונה, משחקי רחוב וחברה היום כמעט ולא קיימים, לעומת זאת כל האלטרוניקה – היום היא הדבר המרכזי. אייפד, מחשב וטלויזיה לא היו קיימים אז, היה מעניין לתאר זאת לנכדתי שלא מכירה עולם ללא המכשירים הללו.