מאגר סיפורי מורשת

הסיפור על סבא רבא אברשה (אברהם פילון) –אבא שלי סבא רבא של רן לייבה,

כשהייתי קטנה ממש , והיה זה הרבה אחרי מלחמת השחרור, לקח אותנו אבא שלי לטיול , כמו בכל שבת, ברחבי הארץ. אבא שלי אהב מאוד את הארץ. הוא היה חלוץ שבא כדי לבנות את הארץ והעביר לי את אהבת המולדת. כל שבת יצאנו לטיול ואבא שלי אהב לקחת אותנו להראות לנו את כל הנופים בארץ שהוא כל כך אהב. צריך לדעת שאבא שלי עלה לארץ בעלייה השנייה בתחילת המאה ה-20 מתוך הרגשה עמוקה מאוד לציונות ולארץ ישראל, שעוד לא הייתה מדינה ישראל.

ארץ ישראל הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי ואבא שלי היה ציוני שרצה לבנות את הארץ וחלם עליה תמיד.

אבא שלי עלה עם קבוצת צעירים שהיו חלוצים בארץ . הוא גר באוהלים בחולות וסבל חום וקור וחוסר במזון ומים, אבל שום קושי לא הרתיע אותו ממימוש החלום שחלם בגולה, ברוסיה. קבוצת הצעירים הייתה מלוכדת וחדורת אהבת מולדת ודבקות במשימה, לבנות את ארץ ישראל. אבא שלי היה גיבור גדול. אבא שלי היה מהשוטרים הראשונים בארץ ישראל וכל הערבים פחדו ממנו פחד מוות. זה היה בימים של טרום מדינה. הערבים רצו לעשות פוגרום בתל אביב ולטבוח אנשים חפים מפשע, לא חיילים, אלא אזרחיים תמימים. הם פשטו על תל אביב עם חרבות, סכינים ורובים ותל אביב הייתה בסכנה גדולה.

תושבי תל אביב התחבאו במקלטים שהיו להם מפחד מפני הערבים שתכננו לפשוט על הרחובות ולהרוג, ככל האפשר, אזרחים תמימים. פשוט משנאת יהודים .

סבא אברשה , הגיבור, שלא פחד משום דבר ורכב על סוס לבן שהיה צמוד אליו יומם וליל ונופף בחרבו לעבר האספסוף הזועם והאכזרי ששעט בלי רחם לעבר רחובות תל אביב. סבא אברשה לא היסס לרגע , סוסו ניצב מול מנהיג האספסוף שקראו לו עבדאללה, שלבש מכנסי שרוואל ארוכים ולראשו כפייה שחורה ואמר לו בזו הלשון: עבדאללה, תיקח את כל האנשים שאיתך ותסתלק מפה בזה הרגע כי אם אתה לא מסתלק מפה אני לוקח את החרב שלי וחותך אותך לשניים וגם אני חותך לך את האשכים וזורק אותם לכלבים. ואברשה החל לנופף בחרבו.

עבדאללה החוויר ולא עברה דקה אחת וכל הציבור שעמד שם ראה זרזיף שנוזל ממכנסי השרוואל של עבדאללה. כן, חברים, עבדאללה פשוט עשה במכנסיים……. ותארו לכם את הבושה . עבדאללה כבש את פניו בידיו , פנה אחורנית וברח כהרף עין. כל הציבור נס על נפשו אחריו ואברשה צפה במחזה של הבריחה ההמונית. כך הציל אברשה את תושבי תל אביב בשנת 1929. ההיסטוריה של תל אביב לעולם לא תשכח את המחזה הנורא הזה שהיה לו סוף טוב, בזכות אברשה – אברהם פילון, סבא רבא של רן לייבה.