מאגר סיפורי מורשת

משפחתו של סבא בשואה

הורי נולדו בפולין אימא שלי חנה נולדה בוורשה ואבי הרצל באזור גליציה.

לאבי לפני המלחמה הייתה משפחה אישה ושני ילדים שנעלמו בשואה. אבי הצליח לברוח לכיוון רוסיה והצטרף לצבא הרוסי וכך נשאר בחיים. אימא שלי הועברה למחנה השמדה אשוויץ והיה לה מספר על היד היא הצליחה לשרוד את המחנה ונשארה בודדה מכל משפחתה. לאבי הייתה משפחה גדולה ונותרו רק אבי ועוד אח ואחות אחיו ניצל ע"י משפחה פולנית שהחביאה אותם ולצערי לשניהם לא נולדו צאצאים.

סבא אברהם כילד עם משפחתו

הקמת משפחה חדשה

לאחר המלחמה הם נפגשו ונישאו ונמצאו במחנה מעבר באיטליה שם נולדתי בעיר כרימונה. כחצי שנה לאחר שנולדתי עלינו באנייה לארץ ישראל בשנת 1948.  זו הייתה התחלה של הקמת משפחה חדשה בארץ ישראל. הם התיישבו בעיר רמלה בבית נטוש של ערבים בחדר אחד גדול עם חצר פנימית ובחצר היו מטבח ושרותים. לאחר כשנתיים נולד אחי ראובן גרנו שם עד שאימא שלי קיבלה פיצויים מגרמניה ואז עברנו לשיכון מזרחי בעיר – דירת שלושה חדרים קטנה עם גינה.

שרותו הצבאי של סבא אברהם

בשנת 1966 התגייסתי לצבא מאחר ולמדתי בבית ספר הטכני של חייל האוויר גויסתי לחייל האוויר ושובצתי בטייסת קרב למזלי הצוות היה מאוד איכותי כך שגם העבודה הקשה עברה בתחושה טובה שנה לאחר הגיוס התחילה המתיחות שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

סבא אברהם בתקופת שרותו הצבאי

לפני פרוץ המלחמה הטייסת קיבלה פקודה להכין צוות חילוץ שירד לבסיס "חצרים" שהיה קרוב יותר לגבול המצרי ואני נדרשתי לרדת אתם. עקב קרבת הבסיס לגבול היה חשש שיפציצו אותנו עם פצצות גז וציידו אותנו במסכות אב"כ למזלנו לא נאלצנו להשתמש בהן עזרנו בכל עבודה שנדרשה כולל סיוע למטוסים מהטייסת שנחתו בחירום. לקראת הימים האחרונים לאחר שהצבא המצרי נכנע חזרנו לבסיס ועזרנו בהמשך הלחימה מול הירדנים והסורים המלחמה הוכרעה והייתה שימחה גדולה.

אני זוכר שבאחד מימי החופשה הגעתי הביתה ונסעתי עם אבי לכותל המערבי וראינו את כל עם ישראל נוער לראות את הכותל . זמן קצר לאחר מכן חזרתי הביתה לחופשה לא מצאתי את הורי בבית ומהשכנים נודע לי שאחי הצעיר בן השש עשרה חש ברע ונשלח לבית חולים לא הספקתי להתאושש הורי חזרו מבית החולים עם הבשורה המרה ההיא שאחי נפטר לאחר שלושה ימים שהיה שם מסרטן הדם.

נותרתי די בודד. חיינו היו חיים שגרתיים אני אהבתי לבנות דברים למשל בניתי פנס קסם והייתי מראה לילדים של השכונה מתחת לבית הורי שהיה על עמודים  סרטונים שהשגתי. ביחד שיחקנו כדורגל עם הילדים של השכונה. בשנים הראשונות כשנכנסנו לשיכון עדיין לא היה כביש כך שהיה איפה לשחק בכדור. לא היו מכשירים סלולריים ולא טלוויזיה ולמרות זאת נהנינו מהחיים כמו שהצעירים של היום נהנים מהחיים.

בהמשך חתמתי שנה בקבע וכל מלחמת ההתשה שירתי בקבע במשך כשנה חייל האוויר הפציץ בתעלת סואץ כך שמידי יום יצאו מטוסים של הטייסת שלנו להפצצות באחד הטיסות בחור מהצוות קשר טייס ושכח להוציא את הסיכה של הכיסא מפלט רצה הגורל המטוס ניפגע מטיל מהקרקע והטייס לא איבד את העשתונות התהפך עם המטוס הפליט את החופה להשליך את עצמו וכך ניצל.

הזוית האישית

רוני זילברברג מביא את סיפורו של סבא אברהם זילברברג.