מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נפט במקום מים

תיעוד הסיפור
בצעירותי
כוכבה מספרת את קורות חייה

שמי פרידה כוכבי, נולדתי בפרס (איראן) בשנת 1947. עלינו לארץ בשנת 1950. אני הייתי בת שנה כשעלינו ארצה. נולדתי פגה וסבתא שלי שמה אותי חודש ימים בצמר גפן כדי שאני אשרוד. כשהגענו לארץ, שיכנו אותנו במעברות וגרנו באוהלים, הייתה שנת בצורת והוריי נאלצו לעבוד בחקלאות, זאת הייתה תקופה מאוד קשה.

אחי נולד במושב שנקרא בית נבאללהיום אחד אימא שלי שמה על האש סיר אוכל והלכה להביא תפוזים. הסיר החל לבעור, נשרף לנו האוהל. מרחוק היא ראתה שהאוהל עולה באש, ואחי התינוק היה בתוך האוהל! אימא שלי התחילה לצעוק שיצילו את אחי, חברתה של אמי שמעה את צעקה של אמי, נכנסה לאוהל והוציאה אותו. אימא שלי הייתה תופרת, הייתה לה מכונת תפירה בתוך האוהל, היא נכנסה לתוך האוהל כדי להוציא את מכונת התפירה שלה, ושתי הידיים שלה נשרפו. חיינו בתנאים מאוד קשים, לא היה לנו מה לאכול.

בבית נבאללה היו נכנסים בלילות פדאיונים כדי להרוג אותנו, הם הרגו את חברתה של אמי. לאחר אירוע זה, עזבנו את המושב. קרוב משפחה של אימא שלי נתן לנו צריף קטן בשכונת שפירא בתל אביב ושם נולדה אחותי שושי. כשנולדה אחותי לא היה לאמי מה לתת לה לאכול, הייתה בצורת בתקופה זו והמחסור היה גדול. משם עברנו לגור בשכונת התקווה בתל אביב בחדר אחד, אני התחלתי ללמוד שם בבית הספר היסודי, בבית ספר "תקווה" .

יום אחד, בקיץ ,הייתי מאוד צמאה. אמי שמה בקבוק של נפט על השיש במטבח. אני נכנסתי הביתה ושתיתי מהבקבוק, חשבתי שאלו מים אך אבוי – זה היה נפט! כשאמי הבחינה בזה היא התחילה לצעוק: "בואו מהר, הבת שלי שתתה נפט!!!!". נתנו לי לשתות הרבה לבן וחלב כדי לגרום לי להקאה. אחרי זה הייתי מאוד חולה, לקחו אותי כל בוקר לרופא כדי לקבל זריקה.

אחרי שסיימתי בית ספר יסודי עבדתי כספרית, הייתי בת 16. העבודה הייתה מאוד קשה, עבדנו מהבוקר עד הערב. עבדתי הרבה שנים במספרה. התחתנתי, החתונה הייתה יפה מאוד. ילדתי את בני בניתוח קיסרי, נולד ילד מקסים ויפה ועד עכשיו אני גאה ומאושרת בבני. הוא מורה למדעים ומלמד בבית ספר קלמן ברמת השרון.

חיי הנישואין שלי לא היו כל כך טובים, אני ובעלי לא כל כך התאמנו אחד לשני. לא הייתי מאושרת בזוגיות שלי, אבל מי שנתן לי את הכוחות הנפשיים להמשיך הלאה ולהתמודד זה היה הבן שלי: הוא עזר לי להתמודד בכך שהוא היה ילד מאוד חכם, בבית הספר תמיד היו לו ציונים טובים, הוא היה תלמיד טוב. החיים שלי המשיכו כרגיל. אני מאוד עצמאית, אופטימית, רואה את חצי הכוס המלאה. אני אוהבת מוזיקה, לרקוד, לעבוד במלאכה ועבודות יד, אני אוהבת לטייל, אני מאוד חברותית ואוהבת לשיר .

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת הקשר הרב דורי בבית ספר נגבה בראשון לציון, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה שרון אדם.

מילון

בצורת
בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב-שנתי לתקופת הגשמים. בצורת אינה נחשבת לתופעה טבעית, משום שבצורת מתרחשת כאשר זמינות המים לא מספקת את צורכי האדם. במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), שנת בצורת היא שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”נולד לי ילד מקסים ויפה ועד עכשיו אני גאה ומאושרת בבני“

הקשר הרב דורי