מאגר סיפורי מורשת

שמי שרינה (שרה) פלייס, נולדתי בשנת 1946 ברומניה בעיר יאסי. בתקופה זו אחרי מלחמת העולם השנייה נשארו בעיר מעט יהודים. כאשר נולדתי, אמי אמרה שהגעתי לעולם כתשובה שלנו לנאצים.

כמו כל הילדים, היינו בגנים ובבתי ספר. בנוסף, היינו חייבים ללכת ל'בית התלמיד' שם למדנו לימודי העשרה, כל אחד לפי כישוריו מקצועות כמו ספורט, נגינה, אמנות, היסטוריה של העולם ועוד הרבה דברים.

תמונה מבית הספר

חלק מחבריי ללימודים עלו לארץ ואיתם אנחנו בקשר עד היום.

החברים מרומניה

בעקבות עלייה של חברים סביבנו, הוריי הגישו בקשה לעלות לארץ ישראל וקיבלו תשובה שלילית מהמשטר הקומוניסטי. רק כעבור 15 שנה קיבלו אישור עלייה.

עלינו לארץ במאי 1962, קיבלנו מגורים במושבה גדרה – מושבת בילוים. זה היה מקום קטן בו כולם מכירים את כולם. בגדרה היה בית קולנוע קטן ששימש גם לתיאטרון ובריכה עירונית קטנה שהיינו מבלים בה בשבתות. ולא תאמינו: ביום יום, היו משאיות שהובילו ירקות לירקנים ובשבתות הן הובילו אנשים לים!

"כאן בניתי את ביתי ,כאן נולדו ילדי," כאן נולדו נכדיי, וזה חלק מסיפור חיי, שהוא שמח ומרגש עם המון אהבה שהיא אין סופית.

הזוית האישית

אורן: הייתה לי שמחה גדולה שסבתא הגיעה לבית הספר וסיפרה לי את סיפור חייה. היה מרגש לשמוע את דבריה. אני מודה מאוד לסבתא שרה.

אופק: אני רוצה להודות לשרה, סבתא של אורן חברי, על ששיתפה גם אותי בסיפור העלייה שלה. התקשורת איתה הייתה נעימה ביותר!