מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נעוריו של סבא אלי ביבנה

עדן וסבא אלי
סבא אלי הצעיר

חלק א בית ההורים

שמי הוא אליהו, על שם סבי מצד אמי.

נולדתי בעיר וורזזט (טזנכט) שבמרוקו, בבית גדול עם גינה בתוך הבית וחדרים גדולים מסביב לגינה, מטבח ופינת אוכל גדולים מאוד, וששה חדרים גדולים, שאחד מהם שימש כמקלחת וחדר כביסה.

העיר הייתה הררית ויפה. היו שם בית ספר ובית כנסת. שם ההורים שלי סעדה ויעקוב, שם אחיי אהרון, עזר, שולה, אשר וגבי.

אבי היה סוחר בשטיחים, בכבשים, ובהרבה סחורות נוספות, והיה גם שוכר שטחים של שקדים ומוכר.

הוריי הם אנשים פשוטים ואוהבים. בזמנים ההם אבא לבש גלביה ואמא היתה לובשת קיטפן רגיל. האוכל היה טבעי, את הבשר (עוף או בשר אחר) היינו שוחטים במקום – כמובן שוחט מקומי וכשר, ואוכלים טרי. בשבתות ובחגים היתה אווירה טובה, אנשים נפגשו בבתי כנסת ובאירועים משמחים.

פעם בשבוע אבי היה עורך קניה גדולה (ירקות, פירות, דגים, בשר).

חלק ב – בישראל

היו לי חברים, כולם גרו עם ההורים והיינו נפגשים לבילוי בבתים בשעות הפנאי. למדנו בבית ספר רבן גמליאל ביבנה, למדנו חשבון, תורה, חקלאות. לא הייתה לנו בזמנו תלבושת אחידה. אכלנו צהריים בבית הספר כל התלמידים, מדובר במאות ילדים, והיה אוכל טוב. היינו יוצאים לטיולים. בבית ספר התלמידים כיבדו את המורים והייתה משמעת טובה, לא היו בעיות עם המורים ולי אישית לא היו תלונות.

חלק ג מוזיקה

אני אוהב לשמוע את אריק איינשטיין, זוהר ארגוב, הגשש החיוור, טום ג'ונס, אריס סאן, אלביס פרסלי. רקדנו במועדונים ובמקומות בילוי, במיוחד בתל אביב, זה היה מקום הבילוי היחידי לאנשי יבנה והסביבה. רקדנו כל סוגי הריקודים, גם אם לא ידענו לרקוד, רקדנו והשתלבנו עם כולם בכל מקום, גם בתל אביב. התקשורת בינינו היתה באמצעות מכתבים. לא היו אז טלפונים בין חברים. היינו קובעים להיפגש במקום הבילוי. הרבה פעמים היינו מבלים בבתים של חברים והכל היה כיפי! את המוזיקה השמענו על פטיפון של תקליטים.

חלק ד אהבה ומשפחה

אני וחבר שלי בילינו בקולנוע ברחובות, ושם הכרתי את אשתי.

ביני לבין ההורים שלי היה יחס של כבוד ואהבה, הם היו סומכים ומאמינים לנו כי מעולם לא שיקרנו אותם, היינו מערבים בכל דבר ודבר.

התחתנו ללא שידוך והקמנו משפחה. נולדו לנו 3 בנים ובת. היום יש לנו 6 נכדים. כל הילדים שלי נשואים – שלושה גרים ביבנה ואחד באמריקה.

חלק ה – עליה והתיישבות

עלינולישראל ב 1963 בגלל ציונות ואהבת ארץ ישראל. עלינו באנייהממרוקו לצרפת ומצרפת לישראל, ישר ליבנה. את השפה העברית התחלנו ללמוד עוד במרוקו, והמשכנו בבית ספר רבן גמליאל.

העלייה הייתה מאוד קשה, גרנו 8 נפשות בחדר אחד. בעת הכרזת המדינה עדיין לא נולדתי.

חלק ו

הסבים והורים שלי מספרים על החיים במרוקו: בזמן מלחמת העולם הגרמנים סימנו את הבתים של היהודים. חלק מהמשפחה של הסבא עזבו לעיר. נפגשנו אתם אחרי שחיפשואותנו כ- 50 שנה!

את הבר מצווה שלי חגגנו בחצר הבית. לא היו אולמות שמחות בזמנים ההם. עם כל הקושי והבעיות, התגייסנו ארבעה אחים לצבא ושירתנו במלחמות. אני, אחי אהרון ואחי עזר היינו במלחמת יום הכיפורים. להורים ולמשפחה היה קשה כי המלחמה נמשכה זמן רב.

מילון

פטיפון
כלי מהעבר המשמש להשמעת מוזיקה באמצעות תקליטים גדולים

ציטוטים

”מעולם לא שיקרנו להורים שלנו, והיינו מערבים אותם בכל דבר“

הקשר הרב דורי