מאגר סיפורי מורשת

בילדותי נהגתי להסתובב עם המפתח של הבית, וזאת מכיוון שהייתי חוזר מבית הספר כשהוריי עדיין עבדו.

קרה כמה פעמים שאיבדתי את המפתח, דבר שהכעיס מאוד את אימי, שחששה שימצא אותו מישהו, יכנס ויגנוב דברים מהבית.

בוקר אחד, לפני היציאה לבית הספר הסתבר שוב שאיבדתי את המפתח. אימי כל כך כעסה ששלחה אותי לחפש אותו. זכרתי שהייתי אחר הצהריים יום קודם בדשא שמתחת לבניין מגוריי.

ירדתי וחיפשתי אותו הרבה זמן בכל הדשא אך לא מצאתי. נעצבתי מאוד וגם בכיתי. הרמתי את עיניי לשמיים ובתפילה ביקשתי מאלוהים שיעזור לי למצוא את המפתח כי זה מאוד חשוב לי. באותה שנייה הורדתי את עיניי לדשא והמפתח היה ממש תחתיי, נוצץ ומחייך. היה זה בשבילי נס, לא של חנוכה אבל נס שתפילות לפעמים נענות אם הם מגיעות מתוך הלב.

הזוית האישית

שירה: היה לי זמן איכות עם אבא שלי והיה לי כיף