מאגר סיפורי מורשת

עליזה אשכנזי נולדה בישראל. ההורים של עליזה הם יצחק וג'ויה אשכנזי ז"ל. אחותה היא רחל דותן (רוחה). שם כינוי שסבא של עליזה אשכנזי קרא לה: עליקה. עליזה כאלו (שם המשפחה לאחר הנישואים) עבדה בניהול מרפאת שניים של מכבי שרותי בריאות. בזמנה הפנוי עליזה עסקה בתחביבים: שחייה, כדור יד, ניגנה בחלילית והשתתפה בנבחרת התעמלות קרקע, בפועל פתח תקווה. עם חברותיה שיחקה בקפיצה בחבל, קפיצה בגומי, חמש אבנים, קלאס, משחקי קופסה – מונופול, דוקים ושחמט. סבתי הייתה בתנועת נוער הצופים, היא מאוד אהבה את המפגשים והמחנאות.

סבתא עליזה מספרת – קצת על ילדותי

נולדתי בפתח תקווה בשנת 1955 לזוג הורים ואחות אחת בשם רחל. גרנו ברחוב רמב"ם במרכז העיר בבית פרטי יחד עם סבא וסבתא שלי, הוריי ואחותי. בנוסף להם עלו לארץ מקובה סבתא רבתא וסבא רבא שלי. גרתי בחדר אחד עם סבתא רבתא שהייתה אישה דתיה. היא לימדה אותי תפילות, ובעיקר את השפה הספרדית – לאדינו.

משפחתי הגרעינית

בבית שלנו היה את הטלפון הראשון בשכונה והטלוויזיה הראשונה. אני זוכרת שהיה את מצעד צה"ל הראשון בשנת 1968 והגיעו הרבה שכנים אלינו לסלון לצפות במצעד. בילדותי אני זוכרת את ההכנות המרובות שהיו בבית לקראת חג הפסח ובין היתר את החלפת כל הכלים במטבח לכלי פסח יפים ומיוחדים. אני זוכרת שבחצר הבית ליד כיור הרחצה הגדול שהיה מיועד לכביסה, יצא עקרב צהוב שעקץ אותי, היה כאב חד מהעקיצה ופוניתי לבית חולים לטיפול.

רמב"ם היה רחוב מיוחד כי גרו בו בעיקר עולים שעלו לארץ מטורקיה, אהבתי להסתובב בין החצרות ולשמוע את הנשים המבוגרות הסורגות מדברות בספניולית (הספרדית של היהודים). בבית לידנו גר מוכר נפט שהיו לו סוס ועגלה עם מיכל נפט ובאמצעות פעמון היה קורא לאנשים לבוא ולקנות נפט. מול הבית שלנו הייתה מאפייה שאפתה לחמים, בייגל'ה ועוד. בהמשך הרחוב היה בית וחנות שבהם גר ועבד הסנדלר השכונתי ועוד מספר בתים משם גר רב בית הכנסת. את השבתות והחגים הרגישו היטב אצלנו ברחוב, בלילות חודש אלול שמש בית הכנסת היה דופק בחלונות וצועק סליחות. בקיץ ובעיקר בחופש הגדול הייתה משאית עם ספסלי ישיבה (לנהג קראו משה) שהיה אוסף את האנשים בתחנות מסוימות והיה מסיע אותנו לים (רכב לא היה לאף אחד).

הלכתי לגן טרום חובה ברחוב עין הגנים בפתח תקווה. למדתי אצל הגננות לאה והסייעת יוכבד. אהבתי ללכת לגן, היו שיעורי מוסיקה, חקלאות בחצר. פעם אחת כשעדרנו ערוגה בחצר ילד פגע לי בראש, ופינו אותי לבית חולים וטיפלו בי, עשו לי תפרים בראש.

בגן הילדים

ליד גן לאה גרה הסופרת תמר בורנשטיין ז"ל שחיברה את סדרת הספרים קופיקו. הבנות שלה היו חברות שלי ושל אחותי רחל. היינו מבקרות אצלן בבית ומשחקות יחד. עוד לפני שנולדתי אבא שלי יצחק אשכנזי ז"ל התגייס למחתרת האצ"ל (ארגון צבאי לוחם) בגיל 16. זהו ארגון שלחם על עצמאות ישראל, ולחם נגד הכיבוש הבריטי. אבי לחם בשער הגיא בכניסה לירושלים וליווה שיירות שעלו לירושלים לשם אספקת מזון וציוד רפואי. אבי גם עבד בחנות לממכר פירות יבשים, תבלינים ופיצוחים שבה הסליק (הסתיר) נשק. כמו כן הסתתר בביתו מנהיג האצ"ל מנחם בגין. לאור כל הפעילות הזו ישב אבי בכלא לטרון שנה. כל זאת סיפר לי אבי. כשגדלתי, עם בגרותי, אמי סיפרה לי שאחותה הגדולה דונה נספתה בשואה בשנת 1944. הסיפור ארוך, אשמח לדבר ולספר עליו ביום השואה.

נקודת ציון נוספת בחיי הייתה ההכרות עם חזי, שהיום הוא אבי ילדינו וסב לנכדינו. התחתנו בשנת 1973, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. נולדו לנו שלושה ילדים שאנחנו גאים בהם מאוד. אבי הבכור ותאומים – הילה ומתן. לימים כולם התחתנו ונולדו לנו תשעה נכדים. כיום אנחנו גאים במשפחה הענפה ושמחים שזכינו בכאלה נכדים ונכדות שמעניקים לנו אהבה אינסופי.

נסיעה לאילת

בשנת 1967 חגגו לי בת מצווה בבית הוריי עם המשפחה וחברים. במהלך חגיגת בת מצווה העניקו לי הוריי מתנה טיסה לאילת. מאוד התרגשתי כי זו הייתה הפעם ראשונה שטסתי במטוס, ופעם ראשונה שביקרתי באילת. באותה תקופה בכלל לא היה מקובל לטוס, כי כרטיס הטיסה היה יקר מאוד.

לאילת טסתי עם דודה שלי מרגלית, שהיא אחות של אבא שלי, בעלה עבד בחברת אל על. איתם חוויתי את מתנת בת המצווה שלי. אני זוכרת היטב את הטיסה, הנחיתה, וההגעה לאילת. באותם ימים לא הכרתי את אילת בכלל וזו הייתה הפעם הראשונה שלי, העיר הייתה קטנה עם מעט שיכונים, ומעט בתי מלון. הביקור בעיר, הטיסה, ובכלל חופשה זו זכורה לי היטב כחוויה ייחודית.

שמחתי לשתף בסיפורי.

סרטון תיעוד של סבתא עליזה, טיול באלסקה: 

הזוית האישית

ליה: אני מאוד נהניתי לשמוע את הסיפורים של סבתי. בכללי אני מאוד אוהבת לשמוע את כל הסיפורים שסבתי מספרת לי.

עליזה: אני מאוד נהניתי לספר לנכדה שלי על חיי. אני מאוד שמחה שנכדתי בחרה בי להתראיין.