מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ניצלתי בזכות ראול ולנברג

ציפי ומיקי בבית בזכרון יעקב
אנדרטת הנעליים על גדות הדנובה
איך ניצלתי ממות לאחר רצח 170 יהודים על גדות הדנובה בשנת 1945

משה – מיקלוש הייזלר נולד בשנת 1925 בהונגריה בעיר צגלד. הוא עלה לישראל בשנת 1949. משה הייזלר,  היה הצעיר מבין חמשת הילדים שנולדו לאביו שנדור ואמו סרין לבית פולק. אביו של משה וסבו מצד האם של ציפי מרגלית היו אחים.

תיעוד סיפורו המרתק של משה על קורותיו בעת מלחמת העולם השניה:

"עם כניסת הגרמנים להונגריה, נשארתי בבודפשט והתגוררתי בבניין עם חבורה של יהודים נוספים ושני חברים טובים. כמכונאי מוסמך עבדתי במוסף לתיקון כלי רכב של גרמנים והונגרים.

בתאריך 31.12.1944 , בליל הסילבסטר הועברה כל הקבוצה לבית אחר ע"י הפשיסטים ההונגרים. בעת המעבר, כולם נצטוו להתפשט. שם הוכו קשות ע"י השומרים ההונגרים ואז הובלו האנשים אל גדת הדנובה והחלו לירות בכולם.

אני הייתי האחרון בשורה שהובלה אל הדנובה והצטוויתי לחפור בקרח שעל הנהר כדי להשליך את הגופות לנהר. לשם כך קבלנו מקלות עץ. הבטיחו לנו – לי ולחברים  נוספים שהיו איתי – שכשנסיים את העבודה ישחררו אותנו. אבל לפתע ראיתי גופה של אשה הדומה לאחותי והרגשתי שאני רוצה לקפוץ אל הנהר. לפתע הרגשתי שנפגעתי מירי שכוון לעברי. נפלתי אחורה כששני חברים שלי שהיו לידי נורו אף הם ונפלו עלי. שמעתי את השומרים ההונגרים מאחלים זה לזה שנה טובה וחג שמח.

אחד השומרים הביא יריעת ברזנט וכיסה את כל הגופות. כך שכבתי מתחת לגופות של חברים שלי.

לא יודע כמה זמן שכבתי מתחת לברזנט, כנראה שאיבדתי את ההכרה וכשהתעוררתי הרגשתי שיש לי פגיעות במצח אבל התחלתי לזחול מחוץ לברזנט, והלכתי לכיוון פארק שזכרתי שנמצא בקרבת מקום. הגעתי לבנין אותו הכרתי, ידעתי ששם גר רופא והוא אף טיפל בי ושלח אותי לכיוון שגרירות שבדיה.

ביום השני של ינואר 1945 הגיע לשגרירות ראול ולנברג. הציגו אותי בפניו וסיפרו לו שיצאתי חי מהרצח על גדות הדנובה. הוא חקר אותי על רצח 170 היהודים, ואיפשר לי להישאר בשגרירות עד אמצע ינואר. בתחילה ראול ולנברג לא האמין למה שסיפרתי לו. הוא הלך בעצמו אל גדת הדנובה והרים במו ידיו את הברזנט שכיסה את הגופות.

בזכות הדרכון שראול ולנברג הנפיק לי ניצלו חיי. ראול ולנברג הציל כך יהודים רבים. הוא לא פחד מאף אחד, והגן ככל שיכול על היהודים שהיו בשגרירות.

 ראול ולנברג – (ויקיפדיה)

"סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי העולם, והוא מן האישים הבולטים והמוכרים ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם".

תמונה 1

בסוף ינואר 1945 החלטתי לחזור לבית בצגלד. בינתיים הרוסים השתלטו על בודפשט וערים נוספות. את הבית מצאתי פרוץ והפוך שכנים שלנו, לא יהודים, הזמינו אותי לישון אצלם. בינתיים הגיעה לבית גם אחותי עם משפחתה, גם אבי חזר בינתיים ממחנה ריכוז באוסטריה, וסיפר כי הוא ראה את הרכבת בה גורשו אמי, סבתי ואחותי לאושוויץ, ממנה אמא וסבתא לא חזרו. את אחותי פגשתי כאשר נסעתי לחפש אותה בגרמניה. היא היגרה לקנדה.

בשנת 1946 פגשתי את אשתי אווה לבית גרברמן, שהיתה גם היא ניצולת שואה, ובשנת 1946 התחתנו במינכן, בה נשארנו עד לשנת 1947 ואז חזרנו להונגריה. בשנת 1949 עלינו לארץ והתיישבנו לאחר מספר מעברים בזכרון יעקב."

הזוית האישית

ציטוט מדבריו של משה – מיקלוש הייזלר: "ראול ולנברג הציל כך יהודים רבים. הוא לא פחד מאף אחד והגן ככל שיכול על היהודים שהיו בשגרירות".

מילון

ראול ולנברג
ראול ולנברג (בשוודית: Raoul Wallenberg, ‏4 באוגוסט 1912–1947[1]) היה איש עסקים שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי הביא להצלתם מהשמדה בידי גרמניה הנאצית ועוזריה במהלך השואה, של עשרות אלפי יהודים הונגרים. בין היתר הנפיק וחילק אלפי דרכוני חסות שוודיים ליהודי בודפשט, הקים רשת של בתי מחסה בחסות הכתר השוודי כמקלט בטוח ליהודים, הפעיל לחצים שונים על בכירים נאצים והונגרים לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ, ואף התעמת עם אנשי אס אס ובלם בגופו גירוש של יהודים. עם שחרור הונגריה הוא נאסר על ידי הסובייטים, ומאז נעלמו עקבותיו. ב-1957 הודו הרוסים כי מת בכלא מהתקף לב. ב-1993 התברר כי נרצח בכלא הסובייטי. סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי העולם, והוא מן האישים הבולטים והמוכרים ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם.

ציטוטים

”בזכות הדרכון שראול ולנברג הנפיק לי ניצלו חיי.“

הקשר הרב דורי