מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, פרופ' לסטר מיכאל שולמן, נולד בעיר ניו–יורק בארה"ב בתאריך 11.11.1946.

כשהיה בן שנה החליטו הוריו לעזוב את העיר ניו-יורק ולעבור לגור במדינת קונטיקט כיוון שניו-יורק לא התאימה לדעתם לגידול ילדים קטנים. שם מדינת קונטיקט נגזר מהמילה האינדיאנית שפרושה "לאורך הנהר הארוך". מדינה בגבולה המזרחי של מדינת ניו–יורק. קונטיקט היא מדינה יפיפייה המורכבת בעיקר מכפרים ועיירות יפות עם הרבה צמחייה ירוקה ומים.

הם בנו את ביתם בעיר ניו–מילפורד. היה להם בית על שטח של 20 דונם עם חצר ענקית, ברובה דשא המוקפת בחורש שהגיע עד נהר ה"הוסטוניק". שם הנהר נגזר מהמילה האינדאנית שפרושה "הנהר שמאחורי ההר". נהר עם עוצמת מים  אדירה. לא פלא שסבא שלי שגדל בתוך הטבע הפך בבגרותו למדען מצליח. רוב סיפורי הילדות המצחיקים והמפחידים הם משם.

סבא מספר לי את הסיפורים האלה מחדש לפני השינה בכל פעם שאני ישן אצלם.

סבא עם כל המשפחה שלו.

סבא זוכר שבקיץ היו באים הדודים לגור לידם בבית קיץ. הוא זוכר איך היה עובר בשדות להגיע לבקר אותם. העשב היה כמעט גבוה ממנו ואמא שלו שהיתה מלווה אותו במבט מהחלון יכלה לראות רק את קצה ראשו. באחד מטיוליו מצא סבא ראש חץ אינדיאני אמיתי, אותו הוא מחזיק בארון בסלון עד היום.

בכיתה א' סבא זוכר מקרה בו חזר מהבית ספר באוטובוס ונתקל יחד עם אמא שלו בנחש. אמא שלו הרגה את הנחש עם אבן והם לקחו אותו כדי לשמר אותו בצנצנת מלאה באלכוהול. כשבאו לנקות אותו הנחש התעורר והם נאלצו להרוג אותו "שוב". הנחש נמצא בצנצנת אצל סבא שלי עד היום.

בכיתה ה' באחת החופשות בפלורידה הוא ואחיו הצליחו לצוד כריש ליד החוף.

סבא תפס כריש

בתיכון השתתף סבא בהרבה פעילויות ספורטיביות ובינהם קפיצה במוט וריצה. הוא היה תלמיד מצטיין וזכה במלגת לימודים מלאה לאוניברסיטת ייל היוקרתית. באוניברסיטה השתתף בקבוצות השחיה וחתירה בסירות משוטים על אותו נהר ה"הוסטוניק". באוניברסיטה למד ביולוגיה, כימיה וגנטיקה. את התואר שני למד באוניסרסיטת ברנדייס בביולגיה התפתחותית. הוא היה נציג הסטודנטים הראשון בועד הנאמנים.

בשנת 1972 עלה סבא שלי לישראל לשנת ניסיון. הוא פגש את סבתא שלי, הם התחתנו וגרו ברחובות. נולדו להם שלושה ילדים. הוא סיים את הדוקטורט בוירולוגיה במכון ויצמן ובשנת 1980 נסעה כל המשפחה לארבע שנים לארה"ב להמשך לימודי הפוסט-דוקטורט, שוב באוניברסיטת ייל בקונקטיקט.

הם חזרו לרחובות והוא עבד במכון ויצמן כחוקר על חלבון נגד וירוסים בשם אינטרפירון. בשנת 1990 עבר לעבוד בבית חולים תל השומר כראש מעבדת נפרולוגיה (כליות). בשנת 1993 עבר לעבוד במעבדה המרכזית לנגיפים ופרש בתפקיד ראש מעבדת וירולוגיה סביבתית. אני השתתפתי במסיבת הפרישה שלו ומאוד התרשמתי מהאהבה של העובדים והחברים לעבודה אליו.

אחד המחקרים שבזכותם סבא שלי מוכר בעולם היה קשור בשיטה שפיתח לאיתור נשא של נגיפי פוליו בביוב, עליו קיבל את פרס "שורוב לאיגוד המיקרוביולוגיה". בנוסף סבא זכה בפרס מנכ"ל משרד הבריאות לקבוצות מחקר בנושא פוליו סביב התפרצות הפוליו בישראל בשנת 2014.

זה מספר שנים שסבא מלמד באוניברסיטת תל-אביב בבית הספר לבריאות הציבור שם קיבל תואר פרופסור. היום הוא גר עם סבתא מירה בגני הדר ויש להם כבר 7 נכדים והשמיני בדרך. כולנו קוראים לו "סבא לס".

הזוית האישית

יובל: בהתחלה שסיפרו לנו על התוכנית "קשר רב דורי" מאוד התלהבתי ומאוד רציתי שסבא וסבתא שלי ישתתפו בפרויקט. לאחר שביקשתי מהם הם לא סירבו למרות שהם גרים מאוד רחוק מזכרון יעקב. מאוד נהנתי איתם במפגשים ואני חושב שהם גם נהנו איתי. אני שמח שהם השתתפו איתי בפרויקט הזה ואני מאחל להם רק טוב בהמשך החיים.

סבא לס תרם סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור:

הסיפורים של סבא לס

תנובה, בליינד-דייט והחיים ממשיכים