מאגר סיפורי מורשת

שמי עמית גבאי, השנה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, פגשתי את סבי חיים ביטון, שמעתי את סיפורו ותעדתי אותו. סבי חיים ביטון, נולד בשנת 1948, בעיר קזבלנקה במרוקו הוא עלה לארץ בשנת 1965.

רקע – קהילה היהודית בקזבלנקה

"הקהילה היהודית בקזבלנקה, אשר בשנות הארבעים של המאה העשרים הפכה לגדולה ביותר מבין קהילות יהודי מרוקו והמגרב, השפיעה רבות על פיתוח המסחר בעיר. עד לשנת 1956 היו בה כ-100,000 יהודים שחלקם הגדול התגורר במלאח, הרובע היהודי העתיק. בקהילה היו שינויים תכופים כיאה לכרך הגדול הרצוף שינויי שיפור והתרחבות. בגלל תפקידה כבירה כלכלית ומסחרית, לאחר התבססות השלטון הצרפתי, הפכה העיר יעד להגירה מכל חבלי הארץ". (ויקיפדיה)

סבי חיים מספר לי:

"במרוקו היהודים חיו טוב, לא היתה אנטישמיות, אלא ההיפך, הערבים אהבו את היהודים ואפילו הייתה יראת כבוד לרבנים היהודיים: אם הם ראו רב הולך ברחוב וערבי ראה אותו הוא היה עובר לצד השני, מתוך יראה וכבוד. היינו בשבילם "מלח הארץ", מפני שאנחנו עסקנו במסחר וכך תרמנו לכלכלת המדינה.

דבר נוסף שאני זוכר שלא הכרתי יהודי שעבד בעבודה "פשוטה" כמו אינסטלטור, נגר או חקלאי – רוב היהודים עסקו במסחר (זהב וכו'). אפילו, מספרים שהמלך חסן הראשון לקח את בנו (אשר היה המלך אחריו) והשביע אותו שיזהר לא לפגוע ביהודים כי הם "מחזיקים את המדינה".

ילדותו של סבי עברה עליו בעיר קזבלנקה, שנים לאחר מכן כשסבי היה בן 14 הוא עלה לישראל ממרוקו בשנת 1965. הוא טס ממרוקו לצרפת ומשם לישראל.

שימור מורשת יהדות מרוקו

שבוע טוב – בוסתן ספרדי, בית כנסת בית אל קזבלנקה מרוקו

הזוית האישית

עמית גבאי וסבא חיים ביטון מעלים את סיפור זכרונותיו של סבא שעלה בגיל 14 מקזבלנקה שבמרוקו, בשנת 1965.