מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נוף ילדות

טבעת עתיקה שעברה במשפחתי
טבעת עתיקה שעברה במשפחתי
סיפור חיי

שמי ציונה

קוראים לי ציונה, בגלל שההורים רצו מאוד לעלות ארצה לציון ירושלים. אז הם קראו לי ציונה. כאשר נולדתי שעות ספורות לפני העלייה למטוס, שהעלה את העולים לישאל במבצע שנקרא "על כנפי נשרים". הם פחדו שאבכה ואז לא נוכל לעלות ארצה כי הייתי ממש ביום היוולדי. עטפו אותי בשמיכות וכיסו אותי.

כאשר עלינו לארץ ישראל בשנת 1949 לא היה פה כלום.

היינו משחקים בכביש שלא היה בו אספלט רק אבנים. היינו מטפסים על עצים, קופצים על חבל, משחקים גולות, הכול בחוץ. לא היו מחשבים קניונים, ולא סופרמרקטים ענקיים כמו היום. בבית הספר היו מעט מאוד ילדים בכיתה כיוון שהיישוב היה מספר מועט של משפחות. כאלה שעלו מתימן ואלה שעלו מפולין ועוד משפחות וותיקות יותר.  לא היו כל כך מצלמות בתקופה ההיא, אבל לקחנו מחברים שבאו מאירופה והשתמשנו בהם.

אני זוכרת שהיה לחברים שלנו סוס ועגלה ונפלתי תוך כדי והרגל שלי הייתה מתחת לגלגל שהיה עשוי מברזל. כאב מאוד. היינו כל החברה עולים על הפלטפורמה ונוסעים ביישוב ונהנים מהחיים. במשך השנים היישוב גדל והתפתח.

החג שאהבתי במיוחד היה יום העצמאות: היו מצעדים בשנים הראשונות וזה הרשים מאוד.

החפץ שאהבתי היה טבעת של אימא שלי

תמונה 1

בארץ ישראל נולדה לי אחות בשם מלכה, אך משום מה בבית החולים אמרו לנו שהיא חולה. לאחר יומיים הודיעו שהיא מתה ולא נתנו לאמי לראות אותה בכלל. בזמנו אפילו קבלנו צו גיוס בשבילה. לא אשכח זאת לעולם.

במעברה – היינו במעברה בעין שמר. חיינו באוהלים היה קשה מאוד. אבל איש לא התלונן. לאחר מכן עברנו לרמת ישי.

הזוית האישית

סבתא ציונה מספרת לעידן על העלייה לישראל והחיים במעברה

מילון

כֻּלַּין חֲבִּיבֹּהּ אַעלִיַא
מי שאוהב הגמל – אהב אוכפו

מבצע על כנפי נשרים
מבצע על כנפי נשרים הוא השם שניתן למבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע מרבד הקסמים וכן מבצע ביאת המשיח. במבצע השתתפו מטוסי אל על ואלסקה איירליינס. ויקיפדיה

ציטוטים

”מי שאוהב אדם מסוים, משתדל לאהוב את כל מקורביו.“

הקשר הרב דורי