מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נוף ילדותי, רעידת האדמה במוגדור ומלחמת ששת הימים

סבא ואני בסיום כיתה ג
סבא שלי בזמן שירותו הצבאי
צבא קבע

נולדתי בשנת 1948 וגדלתי בעיר מוגדור שבמרוקו. מוגדור הייתה עיירת קיט ונופש על שפת הים, עם שמש, מים והרבה דגים. היו בה בתי כנסת, בתי ספר, מסעדות על שפת הים, ושוק.

בבית שבו גדלתי היינו חמש נפשות; שני הורים ושלושה ילדים. לאבי הייתה חנות בגדים ואמי הייתה תופרת. אחי הבכור, יעקב, היה ספר; ואחותי, אנט, הייתה פקידה. אני הייתי האח הקטן. משפחתי הייתה משפחה מסורתית. בכל שבת הלכנו לבית הכנסת. החג האהוב עליי היה חג הפסח. בפסח כולנו ישבנו סביב השולחן וחגגנו את החג כמנהגו.

כילד, אהבתי לאכול קוסקוס, זיתים מבושלים בעוף, מרק רגל פרה וריבות מירקות. משחקי הילדות שאהבתי היו כדורגל וטניס שולחן, והספר האהוב עליי היה ועדיין התנ"ך. היום אני אוהב ללכת לקולנוע ולעשות ספורט, וכילד אהבתי כאמור כדורגל, פינג-פונג, ביליארד ולצפות בסרטים בקולנוע. היו לי כמה חברים טובים, ביניהם יצחק ודוד.

בשנת 1963 עלינו לארץ ישראל. תחילה שטנו באנייה גדולה ממרוקו לצרפת. נשארנו בצרפת במשך שבוע במחנה מעבר ואז טסנו בטיסת "אל על" לארץ ישראל. כשנחתנו הסיעו אותנו באוטובוס לנצרת עילית. לא היה שם ולו כביש, רק בנייני מגורים. לאחר עלייתי ארצה, ובתום הלימודים, התגייסתי לצה"ל ושירתתי בו 7 שנים (מתוכן מספר שנים בצבא קבע). במהלך שירותי הצבאי נלחמתי במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה (במילואים). לאחר שירותי הצבאי עבדתי בתע"ר (תעשיות רכב) ולאחר מכן כמנהל בקופת חולים.

רעידת האדמה באגאדיר 1960

בכיתה ה' או ו' עברתי לגור בעיר אגדיר שבמרוקו. בגלל שהייתי שובב ולא ממושמע להוריי, החליטו שאני אלך לגור עם דודתי בביתה בעיר אגדיר, ושם נרשמתי לבית ספר אחר. אחרי כחצי שנה לאחר המעבר התרחשה בעיר רעידת אדמה שהרחיבה כ-90% מהעיר. שלושה ימים קודם לכן התרחשו בכל יום כלי חום של מעל 50 מעלות, וכל יום הייתה רעידת אדמה קטנה אך לא משמעותית. ביום הרביעי בלילה התרחשה הרעידה הגדולה. היינו צריכים להתפנות מהבית החוצה כי היה חשש שגם הבניין שבו חייתי באותו זמן, יתמוטט. כשיצאנו לחדר המדרגות כדי לעזוב את הבניין שמענו צעקות של אנשים שביקשו גפרורים ונרות. חזרנו הביתה מהר, לקחנו גפרורים ונרות וזרקנו לאנשים למטה, מהמרפסת. לאחר מכן ניסינו לרדות במדרגות, אבל לא מצאנו אותן בחושך כי הן התמוטטו. זחלנו על ההריסות והחלקנו על הישבן עד למטה, כי ההריסות יצרו צורה של מגלשה. בחוץ התאספו כל מי שניצלו, בגינה הגדולה שהייתה מול הבית, ואנשי הצבא והמשטרה חילקו לנו שמיכות ואוכל מהיר. למחרת פינו אותנו במשאיות, כל אחד לעיר שרצה. אני כמובן חזרתי למשפחתי שבמוגדור. מאחר והייתי קטן צירפו אותי למשפחה שנסעה גם היא למוגדור והיא ליוותה אותי בדרך.

מלחמת ששת הימים

שלוש שנים לאחר עלייתי ארצה התגייסתי לצה"ל. תחילה שירתתי בשיריון, בגדוד טנקים בחטיבה 7 בדרום הארץ. אחרי כחצי שנה, בשנת 1967, מהסיבה שהייתי הילד הקטן בבית, עברתי לשרת באיזור הצפון, ואז פרצה מלחמת ששת הימים. המלחמה התחילה בעיר ג'נין ומשם נסענו עד ירושלים עם ג'יפים וטנקים, עד כיבוש ירושלים והכותל המערבי. בדרך כבשנו ערים ירדניות ואזורים של הצבא הירדני. בירושלים נשארנו במשך שנה וחצי לערך.

העשרה

רעידת האדמה באגאדיר 1960

"רעידת האדמה באגאדיר (צרפתית Tremblement de terre d'Agadir de 1960; ערבית ????? ?????? 1960) התרחשה ב-29 בפברואר 1960 בשעה 23:40 והייתה רעידת האדמה החזקה ביותר בתולדות מרוקו. גודלה היה 5.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט והיא גרמה ל-12,000 עד 15,000 הרוגים ולכ-25,000 פצועים. לפחות 35 אלף אנשים נותרו ללא קורת גג. מספר ההרוגים היווה כשליש מאוכלוסיית העיר באותה שנה. אגאדיר אכלסה קהילה יהודית גדולה וחשובה, ועל פי הערכות, כ-1,300 יהודים נספו ברעידת האדמה".

צבא קבע: "צבא קבע הוא חלקו המקצועי הקבוע של הצבא, המורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה. השירות בצבא מבוסס על חוזה במסגרתו מתחייב החייל על תקופת שירות (הניתנת להארכה) תמורתה משולמת לו משכורת. אנשי צבא הקבע אינם משתחררים בעת שלום, מקיימים את הגוף היציב של הצבא, משמרים את מקצועיותו ומתכננים את עתידו בהיבטי תכנון אסטרטגי, לוגיסטיקה (רכש, הצטיידות ותחזוקה), תכנון וביצוע אימונים, כוננות לגיוס מילואים בעת חירום, 

תשע"ו

מילון

צבא קבע
צבא קבע הוא חלקו המקצועי הקבוע של הצבא, המורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה. השירות בצבא מבוסס על חוזה במסגרתו מתחייב החייל על תקופת שירות (הניתנת להארכה) תמורתה משולמת לו משכורת. אנשי צבא הקבע אינם משתחררים בעת שלום, מקיימים את הגוף היציב של הצבא, משמרים את מקצועיותו ומתכננים את עתידו בהיבטי תכנון אסטרטגי, לוגיסטיקה (רכש, הצטיידות ותחזוקה), תכנון וביצוע אימונים, כוננות לגיוס מילואים בעת חירום,

רעידת האדמה באגאדיר 1960
רעידת האדמה באגאדיר (צרפתית Tremblement de terre d'Agadir de 1960; ערבית ????? ?????? 1960) התרחשה ב-29 בפברואר 1960 בשעה 23:40 והייתה רעידת האדמה החזקה ביותר בתולדות מרוקו. גודלה היה 5.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט והיא גרמה ל-12,000 עד 15,000 הרוגים ולכ-25,000 פצועים. לפחות 35 אלף אנשים נותרו ללא קורת גג. מספר ההרוגים היווה כשליש מאוכלוסיית העיר באותה שנה. אגאדיר אכלסה קהילה יהודית גדולה וחשובה, ועל פי הערכות, כ-1,300 יהודים נספו ברעידת האדמה.

ציטוטים

”הושפעתי מכך שסבי שאמר שהיה שובב ולא ממושמע להוריו עבר לגור עם דודתו בעיר אחרת.“

הקשר הרב דורי