מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה קורן ואני רוצה לשתף ולספר על נוף ילדותי בעיר עכו, ועל המעבר שלי מהבית לכפר הירוק.

נולדתי בינואר בשנת 1950 בישראל, בעיר עכו. היה אז חורף מאוד קר וגשום וירד שלג. לפי הסיפורים של אימא שלי, היא נשארה בבית החולים בנהריה עוד מספר ימים כיוון שלא יכלה לחזור לעכו בגלל השלג.

גדלתי בעכו שהיתה עיר קטנה ומעורבת. יהודים חיו לצד  ערבים. גרנו בבית בודד עם עצים, היה לנו עץ תאנה מאוד גדול ועתיק. התאנים היו מאוד מתוקות וגדולות. לשכנים שלנו היו תרנגולי הודו בחצר, ובתור ילדה הייתי הולכת להאכיל אותם בלחם.

כשסיימתי את גן החובה, עברנו לגור בתל אביב. התחלתי ללמוד בכיתה אלף במשמרת שניה (משמרת שניה –  ללמוד מהצהרים עד אחר הצהריים) כי היה רק בית ספר אחד באזור. אחרי שנה נפתח עוד בית ספר בסביבה, ואז חזרתי ללמידה רגילה. המורה שלי בכיתה א' הייתה דבורה קיפניס, אשתו של הסופר לוין קיפניס, שהיה סופר ילדים. לוין קיפניס היה בא לבקר אותנו בכיתה ולספר לנו מסיפוריו.

בתור ילדה חוויתי את מלחמת סיני, וזכור לי שההורים שלי כיסו את כל החלונות בבית בקרטונים שחורים כדי שמטוסי האויב לא יאתרו אורות. כשהיו אזעקות בבתים, הינו יורדים מהקומה השלישית למקלט שמתחת לבית ושם היו לנו מצרכי מזון, שתייה ומזרנים.

בילדותי, שיחקנו בשכונה, תמיד קרוב לבית, במשחקים של פעם כמו: קלאס, חמש אבנים ,הולהופ, וסקטים (גלגיליות). אני זוכרת שבכל שנה היה מגיע לארץ קרקס, שהיה ממוקם בקרבת הבית שלי. כל ילדי השכונה היו מגיעים לראות את הליצנים ובעלי החיים שהופיעו בקרקס. בגיל שלך, בכיתות ה' – ו' התחלתי ללכת לתנועת נוער העובד והלומד, שם התחלנו להכיר חברים חדשים ויצאנו לטיולים. בכיתה ט' עברתי ללמוד בכפר הירוק, זו היתה התקופה היפה  והמעניינת ביותר עבורי בגיל ההתבגרות.

הכפר הירוק הוא בית ספר חקלאי כולל פנימייה. בכפר למדנו חצי יום, וחצי יום עבדנו בחקלאות בכל מיני ענפים. אני עבדתי בכרם  ובאבוקדו, ומדי פעם התחלפנו בעבודות שונות הקשורות לחקלאות. בתקופת הכפר הירוק עברנו את מלחמת ששת הימים. לא היו מקלטים ולכן בנו לנו שוחות עם שקי חול. תקופה ארוכה לא יצאנו הביתה.  כשנה לאחר המלחמה סיימתי את לימודי בכפר הירוק ויחד עם חברים מהכפר התגייסנו לנח"ל.

הזוית האישית

טל: היה לי ממש כייף לעבוד עם סבתא שלי, אני מאחל לה חיים ארוכים , למדתי להכיר את סיפור ילדותה ונהניתי לבלות איתה.

נועם: אני הרגשתי טוב ללמוד על סבתי וללמוד עם סבתי. עניין אותי הסיפור והתרגשתי מאוד מלשמוע על חיי הילדות של סבתי. שמחתי מאוד מלהיות עם סבתא שלי.

סבתא יפה: היה לי כיף לעבוד עם הנכדים שלי, לגלות שבבית הספר עושים דברים כדי לחבר את הדור הצעיר אלינו כדי שילמדו להכיר את המורשת של משפחתם. מאד נהניתי לשתף בזיכרונות ילדותי, נהניתי לבלות שעות איכות עם נכדיי, הם הקשיבו, הביעו התעניינות רבה וסקרנות.