מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נולדתי במחנה המעצר בקפריסין

במפגש התכנית בבית הספר
תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר
מקפריסין לישראל

שמי מנחם שמילה, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי.

אבי, חיים שמילה ז"ל, נולד וגדל באי ג'רבה השייך לתוניס. הוא נישא לאמי ששמה כמונה בשנת 1947. הוריי היו בדרך לעלייתם לארץ קצת אחרי חתונתם, אך בנמל חיפה הבריטים עצרו אותם והעבירו אותם למחנה מעצר בקפריסין ולא נתנו להם לעלות לארץ ושם אני נולדתי, בחודש אב תש"ח. קראו לי כך מכיוון שנולדתי בחודש מנחם-אב.

לאחר כשנה וחצי במחנה המעצר, הם עלו לארץ וגרו במושב "צרופה" בחוף הכרמל.

לאחר מכן הם עברו לגור בקריית אתא בצריף ובו 2.5 חדרים: חדר אחד הוריי, אנו האחים יחד עם סבא וסבתא ושני דודים בחדר אחד ופינת אוכל. החיים היו קשים מאוד, זו הייתה תקופה של צנע, הסתפקנו במה שיש. אבי וסבי גידלו בחצר כל מיני ירקות. אהבתי את התקופה למרות שלא היו כבישים וחשמל, הכנו את שיעורי הבית שלהם לאור מנורת נפט. ההווי בשכונה היה ממש נפלא – מעין קיבוץ גלויות. יש לי חברים שעד היום אני בקשר איתם. השכנים  עזרו אחד לשני, גדלנו יחד ועד היום אנו מספרים סיפורים מאותה תקופה. בביתי דיברו רוב הזמן ערבית-תוניסאית בגלל הסבא והסבתא שגרו איתנו.

אני זוכר במיוחד את יום הבר מצווה שלי, האירוע היה בחצר של הצריף, ערכו שולחנות עם כיבוד שהמשפחה בישלה, אורות של פנסים שמופעלים על ידי נפט, פתיליות ופטפון שניגן ברקע.

אהבתי מאוד גם את חג הפסח וראש השנה, כי אלו היו ימים שהיו קונים לנו בגדים ונעליים. כמו כן, אהבתי שהוריי המשיכו לשמור על המסורת גם בארץ. בחגים אלו היה לנו שפע של אוכל והתכנסות של כל המשפחה שחיממה לנו את הלב. בפסח אבי היה קורא את ההגדה גם בערבית וגם בעברית וזה בגלל שסבי וסבתי לא ידעו עברית אך לא דילגו על שום מסורת בארץ והקפידו לשמור על הכול. למשל, בראש חודש ניסן נהוג לעשות "פשישה" – זאת תערובת טחונה של דגנים שמערבבים עם מעט שמן ועם מפתח מבקשים בקשות. ה"פשישה" הייתה סמל לטיט שהכינו היהודים במצרים.

זכור לי שאבי הוסיף לאמי כמונה את השם רחל, כי אמרו לו שהשם המקורי אינו שם עברי. אמי הייתה עקרת בית מקסימה, שדאגה תמיד לחינוך וערכיים דתיים, אבי עבד ב"סולל בונה" בהרכבות שיש. הוא היה האח הבכור לשישה אחים ואחיות – דינה, יצחק, שלמה, אהרון, מרים ומימון.

אני למדתי בבית הספר "יבנה" בקריית אתא. מכיתה א' למדתי עברית בביה"ס הדתי "יבנה". בבית הספר לא הייתה לנו תלבושת אחידה ולמדנו בנים ובנות ביחד. בתיכון למדתי בבית ספר מקצועי בקריית אתא.

המצב לפני גיוסי לצבא אילץ אותי לצאת לעבוד לפרנסת המשפחה ויצאתי לעבוד במשטרה במשך תקופה של שנה. שירתתי בצבא תקופה של שלוש שנים בתור נהג משאית בהנדסה קרבית. השתתפתי במלחמת ששת הימים, נפצעתי מירי צלף מצרי בסיני במלחמת ההתשה ואף השתתפתי במלחמת לבנון הראשונה.

בגיל 24 התחתנתי עם אשתי היקרה טרז ועבדתי בחברת "אגד" במשך 35 שנים, עד שיצאתי לגמלאות.

לקובץ הסיפור

הקשר הרב דורי בבית הספר הרב מימון בשלומי

תמונה 1

הזוית האישית

סיפורו של מנחם תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הרב מיימון בשלומי בהנחייתה של המורה שרית סיידה ומדריכת התכנית ליזי כהן.

מילון

מחנה מעצר קפריסין
מחנה מעצר קפריסין

צרופה - מושב
צְרוּפָה הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הצפוני, השייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

ציטוטים

”נולדתי במחנה המעצר בקפריסין“

הקשר הרב דורי