מאגר סיפורי מורשת

האחרים מתו מרעב.

הייתי בת עשר והלכתי לעבוד בתחנת הרכבת , אולי אקבל אוכל. אבל לא קיבלתי כלום. ב12 בלילה פתחו את המאפייה חיכיתי שם עם עוד אנשים אולי ירחמו עלי ויתנו לי פרוסת לחם. בלילה חזרתי לקולחוז. שרתי בקול

רם כדי שהזאבים יפחדו ממני ולא יפגעו בי. אחרי שבועיים של חיפוש אחרי פרוסת לחם , קרסתי והייתי חולה

מאוד מרעב. כמעט ומתתי.

הוריי חזרו הביתה ללא אוכל ושמעתי אותם מדברים באידיש חשבו שכבר מתתי. לא היה לי כוח לענות להם.

למחרת באו האוזבקים לאסוף כותנה ולקחו את אימי לעזור ובתמורה קבלה שתי עגבניות, שני מלפפונים,

 פיתה וארוחת צהריים. התחלקנו באוכל וכך התאוששתי וניצלתי ממות.

עם תום המלחמה חזרנו לצ'רנוביץ. הורי עלו ארצה כבר בשנת 1972 אני עליתי בשנת 1979 .לעיר קרית גת.

למדתי באולפן ועבדתי בבית אבות פסיכיאטרי עד שיצאתי לפנסיה בגיל 60.

עברתי לגור במגדל העמק, עם הורי שכבר נפטרו.

למרות הרעב והמחלות התגברתי  והתאוששתי ואני חיה כיום במגדל העמק.