מאגר סיפורי מורשת

 

הכרתי את בעלי במכולת שבה עבדתי מגיל 14, כשסיימתי את כיתה ח'. לאבא היה קשה להתפרנס. הוא עבד בקרן קיימת לישראל (קק"ל) שבועיים בחודש. כל משפחה עבדה שבועיים בחודש כדי שהעבודה תספיק לכולם. התיכון עלה כסף ולא היה לו אפשרות לשלם. בעלי היה בן 21  ואני  בת 17 וחצי.  נפגשנו ויצאנו כמה חודשים לסרט, לבית קפה, להצגה, לטיול. התחתנו בבאר שבע בשכונה א'. החינה הייתה בחצר של הבית. החופה הייתה בבית הכנסת. גרנו בשכונה א', חמותי הייתה גרה בשכונה ב'.

 

תחילה גרנו יחד: חודשיים אצל ההורים שלי וחודשיים אצל ההורים שלו. אחר כך קיבלנו בית בשכונה ד'. עד היום אני גרה באותו בית. בעלי היה ברזלן ועבד בסוף "בסולל בונה". הוא נפצע ואחר כך עבד בצבא, כאזרח עובד צה"ל. אחרי שהתחתנתי לא עבדתי. הייתי עקרת בית ואמא לילדים. חמותי הייתה אשה מקסימה, כמו אמא, טובה. תמיד הייתה מעודדת אותי ואומרת שאני אתרגל למנטליות של המשפחה שלהם. התחברתי אליהם מאוד, ועד היום אני בקשר טוב עם הגיסות. בעלי היה שומר מסורת. אדם טוב. הוא ליכד את המשפחה. הוא דאג לבית הכנסת. לפני ששיפצנו את הבית, שיפצנו את בית הכנסת. יש לי 5 ילדים – עדנה, רחל, ניסים, מיכאל, דוד, ו-17 נכדים. הבשורה הכי משמחת שהנכדה הראשונה שלי, נופר, מתחתנת.  

 

קופסת השוקולד: ביום הולדת 70. הנכדה שלי, נופר, הזמינה את המשפחה והחברות שלי ועשו לי מסיבת הפתעה במלון באשקלון, שם שכרו חדר מיוחד לכל המסיבה. המתנה הייתה קופסת שוקולדים ומאחורי כל חתיכת שוקולד יש תמונה. תמונות מכל החיים שלי: מהילדות, מהעבודה, מהאירוסין, מהחתונה, מהלידה הראשונה, תמונות של המשפחה עד גיל 70 .