מאגר סיפורי מורשת

העלייה לארץ

שמי מתנה ישראל. אני נקראת על שם סבתי. משמעות שמי הפרטי הוא מתנה משמים ומשמעות שם משפחתי הוא ארץ ישראל. נולדתי בעיראק למשפחה מורחבת. הייתי השלישית מבין האחים והאחיות. בהתחלה דיברנו ערבית וכשאמי למדה עברית אז דיברנו עברית.

נולדתי בשנת 1937 בעירק. בשנות ה-40 של המאה ה-20, קרוב לסיום מלחמת העולם השנייה איש אחד הסכים להבריח אותנו לארץ ישראל ובשנת 1944 הגענו לארץ, הייתי אז בת שבע. בארץ גרנו בעיר יפו ובשל הפרעות לקחו אותנו לבית הדר שבתל אביב.

הילדות שלי

לאחר הפרעות חזרנו ליפו. למדתי בבית הספר נווה צדק. כשהייתי בכיתה ד' פרצה מלחמת ששת הימים. באותם הזמנים לא היו מקלטים אז שלחו אותנו אל שייח מונס. אחרי המלחמה חזרנו הביתה. אחרי שנרגעו הרוחות חזרנו ללמוד.

עזבתי את בית הספר משום שהייתי צריכה לעזור לאבי. באותם השנים היה מצב מאוד קשה. בתיכון עבדתי בבית המלאכה של אבי ששם יצרו פרטי לבוש. למדתי בלימודי ערב ועבדתי בבוקר.

משחקי ילדות

בילדותי אהבתי לשחק בצעצועים, בקליק קלק, ילדים מספרים סיפורים, בבובות. אהבתי גם לקרוא ספרים ואנציקלופדיה. שיחקנו ב"גוגואים", היינו אוספים חרצנים של משמשים, חופרים בורות. מטרת המשחק הייתה להוציא את הגוגואים מן הבור ומי שהצליח קיבל את כל הגוגואים בבור. הייתי משחקת עם הבנות אחרי הלימודים. שיחקתי גם בגולות. בשבתות ואחרי הצהריים הייתי נפגשת ומשחקת. מטרת המשחק הייתה לקלוע גולות אל הבור ובכך להשיגם. הייתי נהנית מאוד לשחק.

משחק נוסף ששיחקתי היה קליק קלק. היה חוט שאליו היו מחוברים שני כדורים והייתי מסובבת את הכדורים והם עשו רעשים. היינו קופצים בחבל. היו תחרויות שהילדים היו קופצים ומי שנשאר אחרון הוא המנצח. היינו קושרים שני חבלים והילדים קפצו כשהיו מסובבים את החבל. שיחקנו גם מחבואים. החוקים היו יש ילד אחד שסופר ובזמן הזה שאר הילדים היו מתחבאים.

בבית הייתי משחקת בזוגות במשחק הזיכרון. היינו מפזרים על הרצפה קלפים הפוכים והיה צריך לגלות את הקלפים המתאימים והמנצח הוא מי שיש לו הרבה זוגות קלפים.

משפחה

לצבא לא הלכתי משום שהתחתנתי. אחר כך נולדו לי ילדים. השנים עברו והילדים כבר התגייסו לצבא למרות שאני לא שרתתי בצבא. הילדים סיימו שרות צבאי והתחתנו ונולדו לי נכדים, שגם להם נולדו ילדים שהם הנינים שלי. בקרוב יהיו לי עוד שני נינים.

מתנה בתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

מתנה: נהניתי להגיע למפגשים ולשיעורים וללמוד. תודה למיכאל המקסים, התלמיד שעזר לי מאוד בסבלנות רבה.

מיכאל: היה לי מאוד כיף ללמד את הגמלאים איך להשתמש במחשב. למדנו עליהם המון דברים מעניינים שקרו להם בחיים. ובכלל "הקשר הרב דורי" הוא פרויקט מאוד מחבר מבחינת הקשר בין הגמלאים בין התלמידים. למדתי דברים חדשים גם מהגמלאית שאיתה עבדתי, מתנה ישראל, וגם מהאינטרנט.