מאגר סיפורי מורשת

שמי סטלה ארביב, נולדתי בסלוניקי שביוון בשנת 1939.

שנה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, הגרמנים הכניסו את כל היהודים לגטאות.

הגרמנים אסרו על היהודים לצאת מהגטאות ואפשרו רק למספר שעות על מנת לקנות מצרכי מזון.

לאבי הייתה נתינות איטלקית והדבר איפשר לו להסתובב באופן חופשי גם בלילה מחוץ לגטו.

יום אחד אבא הודיע שעלינו לברוח ולעזוב את סלוניקי. השארנו הכל מאחורינו וברחנו.  

הפרטיזנים עזרו לנו להגיע לאתונה ומשם הבריחו אותנו להרים וחיינו בתוך נקיקים בתוך האדמה.

החיים לא היו פשוטים. בתקופה זו חיינו כנוצרים. הקפדנו לענוד צלב והלכנו לכנסיה והכל על מנת שלא יגלו שאנחנו יהודים. ככה חיינו 5 שנים עד גמר המלחמה.

בתום המלחמה חזרנו לסלוניקי ושם שמענו על כל הזוועות שקרו במחנות.

גילנו שכל משפחתה של אימא נספו וגם שני אחיו של אבי נספו במחנות ההשמדה.

אימא התקשתה מאוד להתמודד עם הכאב והצער.

 

הוריי החליטו שהמקום הטוב ביותר לחיות הוא בארץ ישראל. בשנת 1948 עלינו לארץ.

בדיוק בזמן עלייתנו ארצה ציינו בארץ את חגיגות העצמאות. הרחובות היו מלאי אנשים שרקדו ושמחו.

היינו המומים מהשמחה וכמובן גאים על הזכות להיות בארץ.

 

כיום אני חיה בבת-ים אך, את מרבית הזמן מבלה עם נכדיי בראשון-לציון.

אני אוהבת מאוד לבלות איתם ובעיקר נהנת להכין להם את הלחמניות הגבינה המפורסמות שלי.

את המתכון קבלתי מלקוחה במספרה ומאז הנכדים מאוהבים בהם

כל שבוע הם דורשים לאפות להם את הלחמניות הגבינה.

המצרכים: כוס וחצי קמח תופח

חמישים גרם חמאה +אבקת אפיה.

2 ביצים

100 גרם גבינה קוטג'+ 100 גרם פרמזן + 50 גרם גבינה בולגרית.

1 שמנת חמוצה קטנה.