מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מתוניסיה ועד ישראל

שרה ועמית מתעדים סיפור.
שרה בילדותה
העליה לארץ ישראל בזכות "הנוער העובד והלומד"

ילדות:

שמי שרה סרוסי נולדתי בתוניס בשנת 1948 עשיתי עלייה לארץ בשנת 1963. גדלתי בעיר שנקראת תוניס. אני בת למשפחה המונה שבע נפשות, הייתי השנייה מבין חמישה אחים. משפחתי הינה דתית מסורתית. הייתי בבית ספר אליאנס, בית ספר יהודי ושם סיימתי את לימודיי ובגיל 15 עליתי לארץ. הייתי חברה בתנועת נוער: "הנוער העובד והלומד" שם כל הזמן סיפרו לנו על  הארץ ולימדו אותנו ריקודי עם ושירי ארץ ישראל וזה היה ממש מרגש עבורי וכל פעם שאני נזכרת בזה אני מודה על היותי חברה בתנועה ובשל כך, היה רצוני עז לעלות לארץ ישראל.

העלייה לארץ ישראל:

הגענו באנייה מתוניס למרסיי שבצרפת. שם רוכזו כל העולים לפני כל עלייתם לארץ. כעבור מספר חודשים הגענו לארץ באנייה שנקראה: תיאודור הרצל.

לצערי, כאשר רצינו לעלות לארץ, אבי נפטר ממחלה קשה והסוכנות היהודית הציעה לאמי לקחת שניים מילדיה לקיבוץ על מנת להקל על מצבה של אמי, אך  היא לא הסכימה בשום אופן  למעשה זה, כיוון  שרצתה שכל ילדיה יהיו מאוחדים.

כאשר הגענו לישראל, הורידו אותנו בעיר אופקים שבנגב, כאשר היינו מלווים בדודים שהיו מתגוררים בעיר באר שבע משנת 1947. הדודים לא הסכימו שנישאר באופקים כיון שרצו שנישאר קרובים אליהם לאחר הרבה שנים של געגועים ולכן, הם לקחו אותנו לבאר שבע אליהם הביתה ומשם נלחמנו על מנת לעבור למקום מגורים טוב יותר.  זה לקח תקופה של כמעט שנה ובינתיים אחי הבכור נלקח לשירות צבאי ואותי הכניסו למרכז הנוער כיון שלא ידעתי את השפה העברית. היה לי מאוד עצוב כי ראיתי שהחומר הלימודי אינו ברמתי ומנהל מרכז הנוער המליץ לי ללכת ללמוד בכפר ויתקין אך, לצערי שם  הייתי חייבת לשלם תמורת הלימודים. לאמא לא הייתה אפשרות לממן את הלימודים וישבתי בבית. כעבור כמה ימים החלטתי ללכת לעבוד – עבדתי במפעל טקסטיל וכך יכולתי לעזור לאמי כלכלית.

אחיי המשיכו ללמוד בית הספר ואני הבכורה, ממנתי ואף דאגתי להם. כעבור שנה כבר היו לי הצעות נישואין אך, סירבתי ובסוף הבנתי שאסור לי להיות נטל עבור המשפחה.

משפחה:

התחתנתי כנגד רצוני בשנת 1965, כאשר מלאו לי 17 שנה והיה לי קשה לקבל את זה. כעבור שלוש שנים ילדתי את הבת הבכורה שלי נורית והייתי מאושרת וכך  נולדו לי עוד ארבעה ילדים: נורית, גלית, עוזי, שי ולירון.

בשנת 1992, התאלמנתי בעלי נפטר ממחלה קשה בכליות, ממנה סבל שנים רבות, ואז חיי השתנו והייתי חייבת לתפקד כאמא וגם כאבא. נלחמתי בכל כוחותיי לגידול וחינוך הילדים וברוך ה', הצלחתי להביא משפחה לתפארת. כולם למדו באוניברסיטאות הם מוצלחים ומסודרים.

היום אני סבתא לשבעה עשר נכדים ומגיל שנתיים ועד גיל 22 .נורית היא מנהלת בנק ולה שלושה ילדים. גלית, היא מרפאה בעיסוק ולה ארבעה ילדים. עוזי, איש עסקים ולו ארבעה ילדים. שי, הוא דוקטור לכימיה ויש לו שלושה ילדים. לירון היא אופטימיטריסטית ולה שלושה ילדים.

אני סבתא הכי מאושרת בעולם ואכן יש לי משפחה לתפארת.

הזוית האישית

המפגש המשותף היה מהנה ומסקרן. למדתי על סיפורה האישי של שרה.

מילון

הנוער העובד והלומד
תנועת נוער שהוקמה ב1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם.

ציטוטים

”אני מודה על היותי חברה בתנועה ובשל כך, היה רצוני עז לעלות לארץ ישראל. “

הקשר הרב דורי