מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחת חיימזון עולה לישראל

אני והילה בתכנית הקשר הרב דורי
בילדותי
עלייתי לארץ תולדות משפחתי בארץ ישראל

שמי יצחק חיימזון, נולדתי ברומניה להורי איטה ואברהם. נכדתי הילה גייסה אותי לתכנית הקשר הרב דורי ואני מביא כאן את סיפורי.

אבי אברהם חיימזון היה בתקופת מלחמת העולם השנייה במחנה עבודת פרך במשך שלוש שנים  בערך, עד לסיום המלחמה. אבי חזר מהמלחמה חולה במחלת לב. אמי לא הייתה במחנה עבודה, אלא גרה אצל אחותה בבוקרשט. בכל תקופת המלחמה אבי היה במחנה ריכוז. בתקופת המלחמה אמי איבדה שני תינוקות.

הורי

תמונה 1

אני נולדתי בבוקרשט לקראת סיום המלחמה, כאשר אבי חזר הביתה חולה ופגוע. לאחר זמן מה, כאשר נרגע מהסבל שעבר הוא החליט יחד עם אמי לעזוב את רומניה עם אמי ולעלות לארץ ישראל.

הורי ומשפחתי

תמונה 2

העלייה לישראל

תהליך ההכנה לעלייה ערך מספר שנים ובסופו של דבר, בסוף שנת 1949, הם קיבלו את הסרטיפיקט – אישור העלייה, מרומניה לישראל. הורי עלו למדינת ישראל בתחילת שנת 1950.  קבלת היתר יציאה מרומניה ערכה מספר ימים מיום הגשתה. הסיבה שהורי קיבלו היתר יציאה  בצורה מהירה כל כך, הייתה שמנהיג המפלגה הקומוניסטית של רומניה היה חבר ילדות של אבא שלי.

כשהייתי בגיל חמש, עליתי יחד עם הוריי לארץ ישראל. עם עלייתנו הועברנו לצפת, למעון עולים חדשים ושם שהינו כארבעה חדשים. מצפת עברנו לעכו. גרנו כארבעה חדשים באוהלים, עד אשר סיימו לבנות את השכונה שאליה עברנו. התחלתי ללמוד בכיתה א' בבית ספר יסודי התומר.  בסיום הלימודים ביסודי נרשמתי לבית ספר תיכון דו-מקצועי בעכו.

בבר המצווה

תמונה 3

בבית הספר למדתי במגמת חרטות ומסגרות. בסיום הלימודים נרשמתי לבית הספר הטכני של  חיל האויר בחיפה. שם למדתי במשך שנה ומחצה במגמת חשמל מכשירים למטוסים.

לאחר סיום הלימודים גויסתי לצבא לחיל האוויר. רציתי ללכת לקורס טייס היות והייתי בן יחיד הורי לא הסכימו לחתום, נאלצתי לוותר על החלום להיות טייס. בצבא עבדתי על מטוסים כחשמלאי  מכשירן בטייסת. שירתי בצבא הקבע כחמש עשרה שנים.

בשירות הצבאי

תמונה 4

אחרי סיום עבודתי בצבא, עברתי לעבוד במשרד הביטחון כקניין רכש בטחוני לחיל האוויר במשך, שם עבדתי כשש שנים. לאחר מכן עברתי לעבוד בתעשיה צבאית משך כעשר שנים ויצאתי  לגימלאות.

הכרתי את אשתי סוניה בעת שרותי הצבאי ולאחר כשנה התחתנו בחיפה ועברנו לגור באיזור  המרכז, בבת ים.

אני וסוניה בשירות הצבאי

תמונה 5

 ביום נישואינו

תמונה 6

שם נולדו שלושת ילדינו: אבי, טלי (אימא של הילה, נכדתי) ועידית. לאחר ששלושת ילדי נולדו המשכתי לשרת בצבא הקבע עוד מספר שנים. אשתי, סבתא של הילה המשיכה לשרת בצבא הקבע בתור הנדסאית כימיה עד ליציאתה לגימלאות.

היום אני גימלאי, מטפל באהבה גדולה בתשעת נכדינו ומגוייס למילואים במשפחה. בנוסף למשפחה, אני מתנדב בנס ציונה ומארח חברה, פעם בשבוע לשני קשישים, בעיקר לשם שיח משותף וכדי שלא ירגישו לבד.

מזה תקופה ארוכה אני חוקר את תולדת משפחתי והגעתי במנהרת הזמן, אחורה עד לשנת  1840. תהליך החקר, נמשך מספר שנים. במהלך תהליך החקר המשפחתי, גיליתי שסב סבי ושותף נוסף קדחו קידוח נפט ראשון בעולם ברומניה.

 

משפחתי היקרה

תמונה 7

מצגת התמונות של סבא יצחק

הזוית האישית

סבא יצחק: גדלתי כבן יחיד ואני כל כולי מרוכז בנכדים שלי ולכן היה לי ברור, שכשהילה ביקשה שאצטרף לתכנית שאני אגיע. התכנית עוררה בי זכרונות שהיו רדומים. המפגשים תרמו לקשר של עם הילה ואף העצימו אותו.

הנכדה הילה: סבא היקר, בזכות הצטרפותך לתכנית אני מכירה את הסיפור המשפחתי שלנו. תודה שהצטרפת ואני אוהבת אותך.

מילון

סרטיפיקט
היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.

ציטוטים

”בנוסף למשפחה אני מתנדב בנס ציונה ומארח חברה פעם בשבוע לשני קשישים“

הקשר הרב דורי