מאגר סיפורי מורשת

סבתי, ברכה אלייב, גידלה אותי במסירות כשהייתי קטנה ונפטרה כשהייתי בת 8. לא זכיתי להכיר את סבי מצד האבא, כי הוא היה במלחמה עם בנו ועקבותיהם נעלמו והם לא חזרו.

אבא של אימי, ממן בבייב (כהן), היה איש צדיק מאד והיה מלמד תשב"ר בחיידר בחו"ל. הוא נפטר כשהייתי ילדה קטנה. סבתי- צ'ני (שני)בבייב.  הייתה הייתה בשלנית באירועים. זכתה לעלות לארץ ישראל, והייתה בארץ במשך 8 שנים, עד שנפטרה לפני כ- 12 שנים.

העליה: המשפחה שלי, אבא, אימא וחמישה ילדים, עלתה לארץ ישראל בשנת 1977 כשהייתי בת 13. העלייה הייתה חופשית ועלינו מרצוננו. העלייה ארכה שבועיים בדרכים. – מביתנו עלינו לאוטובוס עד לתחנת הרכבת. משם עברנו הרבה רכבות מעיר לעיר, עד שהגענו לוינה, באוסטריה,.ומשם עלינו למטוס עד שהגענו לארץ ישראל.

בשדה התעופה קיבלו אותנו אנשים שאחראים על העלייה. קבלנו דירה של 3 חדרים באור יהודה ועד היום הורי גרים שם. אבי רשם אותי לסמינר בבני ברק (אור- החיים). בגלל קושי של שפה וקשיי התאקלמות, עזבתי את הסמינר ויצאתי לעבוד בסופר בתור קופאית. בגיל 17 התחתנתי, בשנת 1980, באולם דליה, בתל- אביב.

אבא של בעלי, חיים חייקה אברמצייב. היה גבאי בית כנסת "כתר מנחם" שאותו זכה לבנות במשך 15 שנה. הוא היה איש צדיק מאד, ואהב חסד. עלה לארץ בשנת 1973.נפטר לפני כ- 4 שנים. אשתו, חמותי, זילפה רינה מאירוב עבדה בתיכון ביהוד וגידלה את בעלי ואת 5 אחים שלו. היא עלתה לארץ בשנת 1973. נפטרה לפני כ- 14 שנה.