משפחת אלבז – מגרנדה לצפרו
עד היום קיים רחוב בשם אלבאזין בעיר גרנדה בספרד
הסיפור נחשף בעקבות טיול בספרד.
על פי האגדה בני משפחת אלבז הם מצאצאיו של יהושע בן נון. שאחד מכינויו היה "הבז". על פי גרסה אחרת. מקור שמם הוא ברובע מגורים בגרנדה בו התגוררו משפחות יהודיות שהתיישבו בספרד. רובע זה נקרא בפי המקומיים אלבזין ומתיישביו נקראו אלביאזין. יהודי גרנאדה היו הראשונים שגורשו מספרד. בשנת 1492 הכריז מלך ספרד על כך שעל היהודים לעזוב את ספרד. צו הגירוש התיר ליהודים לקחת איתם רכוש.
בני אלבז לקחו עימם כמות קטנה של בדים ואריגים. ספרי תורה וספרי קודש אחרים . הכל הועמס על חמורים ופרדות. והמה עשו את דרכם לערי החוף של צפון אפריקה.
הם הגיעו לחוף מליליה כמאתיים קילומטרים מטאנג'יר משם הצטרפו בני אלבז לשיירה בת כמה עשרות משפחות. שיצאה דרומה כדי להגיע לפאס ולספרו. שתי ערים שבהן היה ריכוז גדול של יהודים. העיר הראשונה שבה התעקבו הייתה דבדו . מדרום לחוף הים. הם התארחו שם כמה ימים וצוידו מחדש ע"י הקהילה היהודית. משם המשיכה השיירה לעיר טנז'ה. ומשם נסעו לספרו שלרגלי הרי האטלס.
בצפרו התקבלו המהגרים בחום. ואחרי כמה ימי מנוחה החליטו להשתקע שם. בעיר ספרו שכנה קהילה יהודית מבוססת שהתפרנסה יפה ממסחר. היהודים היו קונים סחורות בפאס . והיו מוכרים אותן לתושבים המוסלמים באזור. בספרו ישבו יהודים רבים שעסקו בלימוד תורה. ובשל כך זכתה לכינוי "ירושלים הקטנה" בפי יהודי מרוקו. העיר הייתה מרכז מסחרי חשוב. ורוב בתיה היו בנויים אבן ולא חומר טיט. בני אלבז האמינו שכאן יוכלו למצוא חיי שלווה.
יהודי צפרו קיבלו אותם יפה. גם הפרנסה נמצאה. אבל התעוררו חילוקי דעות סביב בעיות
הלכתיות. סלע המחלוקת היו מנהגי השחיטה. המנהגים שהביאו איתם מספרד לא היו
מקובלים על יהודי המקום . יהודי המקום הקפידו ביותר על ניפוח הריאה של הצאן והבקר
שנשחטו. אם לאחר ניפוח הריאה וטבילתה במים התגלה בה ולו הנקב הקטן ביותר. היו
מטריפים את הבהמה. המהגרים לא כל כך הקפידו בעניין זה . המחלוקת התלקחה המחלוקות והסכסוכים הביאו חלק מהמהגרים להחלטה להמשיך דרומה אל תוך מרוקו. השיירה יוצאת דרומה ובני אלבז
ועוד כמה משפחות נשארים בספרו.
חולפים כמה חודשים ואז מגיע לספרו אחד מבני
המשפחות שעזבו. ומנסה לשכנע את הנשארים לבוא להתיישב במחוז תפילאלת. השליח הצליח
לשכנע את בני אלבז לבוא להתיישב בתפילאלת אך לא כולם החליטו
לעזוב וחלק מבני אלבז נשארו בצפרו. הם התבססו ולימים העמידו רבנים גדולים כרבי
יהודה אלבז, רבי רפאל משה אלבז, ורבי
חיים עמרם אלבז.
רבי שמואל אלבז הוא המייסד האגדי של שושלת אבוחצירה. רבי שמואל אלבז חי בעיר ירושלים
ונקבר סמוך לדמשק. רבי שמואל שצניעותו ופרישותו הרבה נודעה בשערי ירושלים כונה
אבי חצירי שפירושו מתבודד – חיצוני. ומכאן השם אבו חצירה בנו של רבי שמואל היה
רבי יוסף אבו חצירה שחי במחוז תפילאלת שבדרום מרוקו.
*עד היום קיים רחוב בשם אלבאזין בעיר גרנדה בספרד.
זיכרונות מספרו
מעטים הזיכרונות שנשארו לי, בית הכנסת היה מפואר ועל קירותיו
ורצפותיו היה פסיפס. מקומות הישיבה היו קבועים וכרוכים בכסף (שילמו מראש). בבית הספר "אליאנס" למדתי שנה ושלושה חודשים. מנהל בית
הספר היה מכר של המשפחה ולכן מידי פעם היה מגיע אלינו הביתה.
הטראומה הגדולה ביותר שלי הייתה שסבתי לא עלתה איתנו לארץ, אלא עלתה
בשלב מאוחר יותר.
ביום שישי בערב היינו מקיימים קידוש, ובגלל שלא היה לנו פלטה לחימום
הולך, והיה אסור להדליק תנור וחשמל, היינו שמים במאפייה (שהייתה שייכת לערבים), את
החמין שיתבשל.
העשרה
צפרו: (בערבית: ????) היא עיר במרכז מרוקו השוכנת בקרבת העיר הגדולה פס. לפי המפקד משנת 2004, גרים בה 63,872 תושבים. בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם הפוסק, המשורר וההיסטוריון ר' רפאל משה אלבז והדיין הרב אלישע אפריאט. בין יוצאיה ניתן למנות את הרב יהושע מאמאן, הרב דוד עובדיה
תשע"ה
מילון
צפרוצפרו (בערבית: ????) היא עיר במרכז מרוקו השוכנת בקרבת העיר הגדולה פס. לפי המפקד משנת 2004, גרים בה 63,872 תושבים. בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם הפוסק, המשורר וההיסטוריון ר' רפאל משה אלבז והדיין הרב אלישע אפריאט. בין יוצאיה ניתן למנות את הרב יהושע מאמאן, הרב דוד עובדיה
ציטוטים
”טראומה הגדולה ביותר שלי הייתה שסבתי לא עלתה איתנו לארץ“