מאגר סיפורי מורשת

ספר השיאים העולמי – לידה מאוחרת

סבתא יהודית אשתו של סבא איציק ילדה תינוק בגיל 51 שנת 1997

סבא שלי היה מנהל אגף הביטחון בעיריית נתניה.

יום אחד בצהריים כשסבא היה במשרד הוא קיבל טלפון מסבתא שלי אשר בקול רועד סיפרה לו שהיא בקופת חולים. רופאת המשפחה עשתה לה בדיקה והתוצאה הייתה שהיא בהריון ושנקבע לנו תור מיד אצל מנהלת מחלקת הנשים בקופת חולים, וסבתא בקשה שסבא יצטרף אליה. סבא אמר שזה כנראה טעות, ושזה פשוט לא יכול להיות. בפגישה עם הרופאה סבא סיפר לרופאה שסבתא בת 50 ושהיא בהריון, ושאל מה עושים? הרופאה אמרה: זה לא הגיוני, בשביל מה באתם.

לאחר זמן מה הרופאה הציעה לעשות לסבתא צילום אולטראסאונד כדי לודא שסבתא לא בהריון. סבתא והרופאה הלכו לחדר הצילום וסבא ישב על הספסל במסדרון מתוך תחושה שיש טעות ושסבתא לא בהריון. לאחר כרבע שעה סבא שומע את הרופאה צועקת "אני רואה עובר אני רואה עובר". סבא היה נרגש ומבוהל ובינתיים התאספו כל הסגל הרפואי למשמע הבשורה. הרופאה הציעה לעשות הפלה כי ההריון בסיכון גבוה. סבתא התנגדה נחרצות ואמרה: "גם אם זה נס אני ממשיכה את ההריון ויולדת את התינוק. סבא אמר שהוא מוכן להמשיך ובתנאי שסבתא תעבור את כל הבדיקות הרפואיות.

סבתא קיבלה רופא צמוד שמטפל בה.

ואכן אחרי תשעה חודשים סבתא ילדה בן שקוראים לו רועי נתן אל כלומר מתנה מאלוהים. כשסבתא הייתה בחודש התשיעי להריונה, יובל הבן של סבא וסבתא (אבא שלי) סיים קורס קצינים בבה"ד 1. בסיום הטקס, מפקד הבסיס עבר בין המשפחות וברך אותם. הוא ניגש לסבתא יהודית ואמר לה: "אני מקווה שהתינוק שנימצא אצלך בבטן יגיע לקורס קצינים בעוד 19 שנים". סבתא יהודית אמרה לו: "לא לא הוא יהיה טייס קרב". ניבאה ולא ידעה מה ניבאה, נבואתה התגשמה וכיום הוא טייס קרב.

ההיסטוריה של משפחת אהרוני (של סבא איציק)

סבא רבא רבא יצחק מהצד של אבא של סבא איציק הגיעה לירושלים באמצע המאה ה- 19 מאירן. סבא רבא רבא סעיד מהצד של אמא של סבא איציק הגיעה לירושלים לקראת סוף המאה ה- 19 מתימן. לאורך דורות רבים הם חלמו על ציון וירושלים, הכמיהה שלהם לעלות לעיר הקודש הייתה כה עזה עד שהם השאירו הכל מאחוריהם ובנו את ביתם בירושלים. החיים היו קשים מאוד, עוני רב, קשיי פרנסה, ואלימות רבה מצד הערבים שחיו גם בירושלים. השאיפה לחופש ועצמאות הובילה אותם להתנדב למחתרות ולהילחם הן בפורעים הערבים והן בשלטון הבריטי בתקופת המנדט. באותה תקופה ירושלים הייתה עיר קטנה מאוד וכולם הכירו את כולם ואכן שם סבא רבא יוסף בן יצחק ומרגלית בת סעיד הכירו והתחתנו ולאחר שנה נולד בירושלים סבא איציק.

רבים מבני משפחת אהרוני היו מחנכים ולוחמים לדוגמא: כל הילדים של סבא איציק הינם קצינים בצבא. סבא איציק שירת בצבע קבע במשך 27 שנים וסיים בדרגת סגן אלוף ועם פרישתו עסק בהוראה, עד גיל 76 שירת במילואים. סבתא יהודית אשתו של סבא איציק הייתה גננת. כך רבים מבני שבט אהרוני הינם מורים, לוחמים.

תוקע בשופר- ביום הכיפורים- בכותל המערבי

דוד של סבא איציק – סיקא יעקב אהרוני נולד 1921 בירושלים תקע בשופר בכותל המערבי בתקופת המנדט הבריטי:

בתקופת המנדט הבריטי בשנות הארבעים של המאה הקודמת אסור היה ליהודים לתקוע בשופר בכותל המערבי. דוד של סבא איציק שהיה בחבורה של "שומרי הכותל" החליט כן לתקוע בשופר ביום הכיפורים בכותל המערבי בתפילת נעילה, כפי שהיהודים מצווים לתקוע בשופר ביום הקדוש ביותר יום הכיפורים. וזאת למרות האיסור המפורש של השלטון הבריטי. כך היה, אמא של סבא איציק – מרגלית נדף החביאה את השופר בין הבגדים היא הכניסה אותו לעזרת הנשים.

יש לציין שהיו שומרים בריטים שבדקו את הנכנסים לכותל המערבי. סיקא יעקב אהרוני ומרגלית נדף התפללו וצמו כל היום בכותל המערבי. עם סיום תפילת הנעילה סיקא יעקב אהרוני נשכב על הרצפה צמוד לכותל כאשר המתפללים שמים מעליו את הטלית כמו אפיריון כדי לסוכך עליו ושהשוטרים הבריטים לא יגלו מי תוקע בשופר. כאשר סיקא יעקב אהרוני החל לתקוע בשופר המתפללים הפריעו לשוטרים הבריטים להתקרב למקום ועד שהם הגיעו אליו הוא כבר מסר את השופר למרגלית נדף שהתרחקה מהמקום עם השופר. לימים סיקא יעקב אהרוני נתפס על ידי הבריטים והוגלה לאריתריאה למחנה ריכוז. עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שוחרר והגיע למדינה.

הילדות של סבא איציק – בין הפרדסים

משחקי הילדים בחיק הטבע

סבא איציק נולד בירושלים בשכונת מחנה יהודה בשנת 1942, אבל הוריו עברו לגור בנתניה כשהוא היה בגיל שנתיים. נתניה הייתה מושבה קטנה עם מעט תושבים והייתה מוקפת בפרדסים. הבית של סבא היה בשכונת רמת טיונקין שכונה של חקלאים והבית היה מוקף בפרדסים ובשדות מעובדים.

בסיום הלימודים כל החברה בשכונה היו נפגשים ברחבה בתוך הפרדס, ושם הם היו משחקים במחבואים, בתופסת, ובמלחמה. האווירה אז הייתה מצוינת הסביבה הייתה שקטה ומי שהיה רעב או צמא אכל מפרות האדר או מהירקות שהחקלאים גידלו. מפעם לפעם הילדים פגשו את לוחמי המחתרות שהתאמנו בתוך הפרדסים עם נשק שאסור היה להחזיק וזאת היה כדי להתחבא מפני הבריטים.

בקיץ כאשר היה חם מאוד הילדים ערכו תחרות של הליכה יחפים על החול החם סבא ניצח בתחרות אבל צמחו לו שלפוחיות על כפות הרגלים והוא נאלץ לקבל טיפול רפואי. סבא זוכר שבשנת 1950 במקרה חד פעמי ירד שלג בנתניה.

ילדותו של סבא

מותו של לוחם "גולני"- יאיר אהרוני ז"ל

אח של סבא איציק נולד בנתניה בשנת 1948- שנת הקמת המדינה. היה גבוה חזק וחסון, תלמיד טוב שקט ושקדן. בשנת 1966 התגייס לחטיבת "גולני" עבר טירונות והמשיך לקורס מכי"ם. בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים והוחלט בצה"ל להסב את קורס מכי"ם לגדוד לוחמים מעולה, גדוד 17, הציבו מגד מהצנחנים- סא"ל משה יוסף. הגדוד נשלח לכבוש את העיר שכם ומשם נשלח הגדוד לכבוש את רמת הגולן. המגד סגן אלוף משה יוסף שאל את הקצינים מי החייל הכי טוב בגדוד והם אמרו לו שיאיר אהרוני הוא החייל המצטיין, ואז המגד אמר שיאיר יהיה הרץ האישי שלו. הגדוד הוצב ליד הישוב רויה שבמעלה רמת הגולן מול מתחם נ"ט, במהלך הלחימה הגדוד ספג ארטילריה והחיילים התחפרו בין הסלעים. מספר חיילים נפגעו ואז המגד ביקש מתנדבים שיעלו בהר ויורידו את הפצועים, יאיר וחייל נוסף התנדבו לעלות ובמהלך ניסיון החילוץ נפגעו ונהרגו במקום.

אחיו נפל בלחימה על כיבוש רמת הגולן – מלחמת ששת הימים – 1967

מתוך אתר יזכור 

קישור למצגת באתר בית ספר "בין ההדרים"

הזוית האישית

עמית: היה מאוד כיף ומהנה אני וסבי התחברנו מאוד ולמדתי עליו הרבה מאוד, לא רק עליו אלא גם על משפחתי ועל ההיסטוריה שלה. נהנינו מאוד בטיולים בירושלים ובבית התפוצות.

תודה רבה על ההשקעה!