מאגר סיפורי מורשת

שישים שנה למדינת ישראל. 2008- 2007

"אני בת 90 ומשתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במרכז רם רמה ברמת השרון. ביה"ס רמ"ה הוא מרכז טיפוח והעשרה למחוננים ומצטיינים והתלמידים מלמדים אותי להשתמש במחשב ואני מספרת להםאת סיפורי."

"משפחתי בארץ כבר 200 שנים. אני גאה ושמחה שאני דור שביעי בארץ. נולדתי להורים שהגיעו מבין הראשונים לחברון – לפני 200 שנה. המשפחות הראשונות שהיגיעו לישראל לפני בערך 200 שנה. שמות המשפחות: שמרלינג, שניזרזון, משיו, סלונים, וסלנט. המשפחות הללו היגיעו לארץ באונית מפרש שבה הם שהו במשך שלושה חודשים. כל משפחה בחרה לאן ללכת. המשפחה של ההורים שלי התיישבו  בחברון.  משפחת שמרלינג הלכה ליפו ובנו את בית המלון הראשון ביפו משפחה אחת הלכה לצפת ומשפחה נוספת לירושלים.

אמא שלי נולדה בחברון. היא נישאה לגבר שגר בירושלים והם בנו את חייהם בירושלים. המקצוע שלו היה קצב וסוחר בהמות. הוא היה נוסע לטורקיה להביא בהמות לתל אביב. וירושלים. היו לו שתי חנויות בשר של "אגודת ישראל" בשכונת מאה שערים.

סבי וסבתי היו קולים קפה בחברון וכולם היו באים לקנות אצלם. בחברון הייתה אז ישיבה של בחורים והם היו באים לאכול אצל המשפחות שגרו בחברון."

 "יישוב יהודי בחברון התקיים באופן רציף, למעט אי אלו הפסקות, מתקופת המקרא ועד המאה ה-21‏. בתקופה העות'מאנית, במאה ה-16.בתקופה העות'מאנית, במאה ה-16, הוקמה בעיר קהילה של יוצאי יהדות ספרד והוקם בה בית הכנסת על שם אברהם אבינו. במהלך המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בה. בטבח חברון, בשנת 1929, נרצחו 67 מיהודי העיר. עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 (מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט) עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת). לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות עצמאית ונפרדת, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע הסמוכה. היישוב היהודי בחברון הוא ההתנחלות הישראלית היחידה ביהודה ושומרון שקיומה אושר במפורש בהסכם בין ישראל והפלסטינים (הסכם חברון) והיחידה הנמצאת בתוך עיר פלסטינית. כיום מתגוררים כ-1000 אנשי היישוב היהודי . "

 בתיה היא דור שביעי בארץ והיא הקימה דור שמיני, תשיעי ועשירי. " למרות שעברנו הרבה מאורעות ומלחמות  בירושלים. הרבה ימי עוצר בימי האנגלים. אני אוהבת את ירושלים"

בתיה אוהבת לצייר, לרקוד, לשיר לעשות שמח ולפסל בקרמיקה. בתיה מספרת לנו על הכנס שהתקיים לפני עשר שנים בבניני האומה בירושלים.  " באו אנשים  מכל קצוות העולם. היה מאוד מעניין לפגוש אנשים שלא ראיתי אותם הרבה זמן. הם עשו ספר של ייחוס עם כל האנשים והילדים שבאו. בספר השמות האחרונים הם שלי ושם יפה אחותי. אני גאה מאוד להיות בספר הייחוס.

אני כבר בת תשעים וכמובן, נולדתי כאן בארץ ישראל. לא  אוותר על הארץ הזאת למרות כל המלחמות. אני גאה במשפחתי העתיקה ובכל הזדמנות אני מספרת שאני דור שביעי בארץ. הנינים שלי הם כבר דור עשירי בארץ זו גאווה גדולה.

בתיה מספרת על בתה לאה אורן: "לאה מנהלת את מועדוני הגמלאים ומשרד הרווחה. היא הקימה את בית קפה אירופה. בית הקפה הראשון ברמת השרון לניצולי שואה. יש לי הרבה נחת ממה שהיא עושהואני גאה בה מאוד שהיא עוזרת לאנשים שזקוקים לעזרה. כן ירבו אנשים כאלו, כולם מהללים אותה על מעשיה".

" לדאבוני, הילדים והנכדים לא כולם בארץ. חלק בלוס אנג'לס . שמה גרים הבת, בעלה, ושני נכדים ונינים. אחת מבנותיי גרה באמריקה, היא כל הזמן מבקשת ממני שאבוא לגור איתה מספר שנים, אך תשובתי היא תמיד אחת: לא !"

"אני בגילי קשה לי לנסוע אבל הם משתדלים להגיע לארץ פעמיים בשנה ואני שמחה מאוד שיש לנו קשר טוב. גם טלפוני וגם דרך הטלווזיה. יש לי נכד ואשתו ושני ילדים אשר גרים בבוסטון שאיתם יש לי קשר דרך המחשב. נכד אחד גר ולומד בסן דייגו באוניברסיטה.  זה לא קל להסתכל כל היום על תמונות ולדעת שהם רחוקים יש לי עוד בן וכלה שגרים ברעננה ולהם שלושה ילדים. גם מהם יש לי הרבה כוח להמשיך את החיים."

הקיץ באים אלי כולם לחגוג איתי את יום הולדתי התשעים. שיהיה לי חת. עם הרבה בריאות  ונחת על ביתי לאה סיפרתי כבר הרבה. מלאה ובעלה יש לי שלושה נכדים ואני גאה ושמחה  עם ילדיי, נכדיי וניניי. שככה זה יימשך עד מאה ועשרים שנה כמו שמאחלים כולם".

כי אין כמו הארץ שלנו: החופש, החברה, החיים שהם לגמרי שונים, אני אושרת שאני גרה פה ברמת השרון ואני מקווה לחיות כאן עד יומי האחרון כי אני אוהבת את הארץ !

תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ביה"ס רם רמה, במרכז הטיפוח והעשרה למחוננים בהנהלת חיה ארצי. רחלי לשץ ז"ל שהובילה את התכנית נפטרה בשנת 2009.