מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחתה היקרה של מלכה אברג'ל

אני ונכדתי
אני בגיל ארבע
משפחה לתפארת

שמי מלכה אברג'ל. נולדתי לאמי חיה ולאבי חיים דנק בשנת 1950 בבית החולים בתל אביב. קוראים לי מלכה על שם המלכה אסתר. יש לי שני אחים ואחות צעירים ממני.

גדלתי ביפו בשכונה מעורבת שכללה משפחות מעדות שונות. בצעירותי היו לי שני כלבים, למדתי בבית הספר "יונה הנביא" ורוב הזמן הייתי משחקת ברחוב, כי ההורים שלי עבדו שעות רבות ואני, שמרתי על האחים שלי.

בזמן מלחמת העולם השנייה, סבתי טובה חששה מאד שהגרמים יקחו את סבי ולכן ביקשה ממנו לברוח והיא נשארה עם הילדים. לאחר כמה ימים היא הבינה שהיא חייבת לברוח עם ילדיה כי ברחובות הסתובבו חיילים גרמנים והיא פחדה שהם יקחו את כולם אל הלא נודע. היא החליטה לעשות מעשה גבורה: היא מצאה סמרטוט בד גדול ותפרה ממנו חצאית גדולה וארוכה. את החצאית לבשה כאשר יצאה לרחוב. היא לימדה את הילדים שכאשר הם רואים שהגרמנים מתקרבים, אזי עליהם להיכנס מתחת לחצאית על מנת להסתתר. בדרך יצירתית זו היא הבריחה את כל ילדיה מאזור הסכנה והצילה אותם. לבסוף הם הפליגו באונייה והגיעו לארץ ישראל.

אחותי רבקה 

תמונה 1

רבקה היא אחותי הקטנה והאהובה. בגיל שלוש רבקה קיבלה חום גבוה והורי היו חייבים לאשפז אותה בבית חולים "צהלון" ביפו. שם היא שהתה בבידוד היות וחלתה בדלקת קרום המוח. שלושה ימים היא הייתה חסרת הכרה והתעוררה עם נזק מוחי. היינו צריכים ללמד אותה מחדש פעולות יומיומיות כגון: אכילה, הליכה, דיבור ועוד. היה עוני רב בביתי. במשך ארבע שנים אבי היה חולה בדיכאון נפשי ולא תפקד. היה קשה לגדל את אחותי כי שני הוריי עבדו ואנחנו האחים שמרנו עליה. מדי יום לקחתי אותה לגן לילדים עם צרכים מיוחדים. כשהייתי חוזרת מבית ספר, אימא שלי הלכה לעבודה ואני נשארתי לטפל בה וכך אני ממשיכה לעשות מאז ועד היום. כיום אחותי עובדת וגרה בדיור מוגן והיא עבורי כמו בת.

המשפחה המורחבת בחתונה משפחתית 

תמונה 2

זוהי תמונה מחתונה משפחתית שהגיעו אליה קרובי משפחה מכל הארץ והיא המזכרת היחידה שנשארה לי מהמשפחה המורחבת. אני זוכרת, שהייתה חתונה שמחה מאד כי הקרובים ניפגשו אחד עם השני לאחר שלא התראו זמן רב. לחלק לא היו מכוניות ולכן לא יכלו להיפגש לעיתים קרובות יותר עם בני המשפחה. בזכות התמונה, שצילם הצלם, אנחנו יכולים להעלות זיכרונות ולהיזכר בקרובים שאינם בחיים עוד איתנו.

לאחר שסיימתי ללמוד בבית הספר היסודי "יונה הנביא", התחלתי לעבוד במפעל "ברונו" (כיום "סנו") שהיה ממוקם בבת ים וכך הבאתי פרנסה נוספת למשפחה. עבדתי במפעל זה עד גיל 18 ואח"כ התחתנתי עם ניסים וביחד הקמנו משפחה נהדרת הכוללת שלוש בנות ובן. ילדינו הפכו אותנו לסבתא וסבא מאושרים עם עשרה נכדים מקסימים ומיוחדים.

קצת על הילדים שלי

פרלה, בתי הבכורה, עובדת כמורה. שלומית, בתי השנייה, היא גם מורה וסגנית מנהלת. הבן השלישי, שי, הוא מהנדס מחשבים ובת הזקונים, מושית, עוסקת בבניית אתרים ברשת והקימה את העסק המשפחתי שעוסק במכוניות.

אני גרה כיום בבת ים וגאה שהקמתי משפחה לתפארת מדינת ישראל.

נויה ואני 

תמונה 3

נויה נכדתי, בתה של מושית, גרה בבית עוזיאל ובזכותה אני משתתפת בתוכנית "הקשר הרב דורי" אשר התקיים השנה בבי"ס "עתידים" ביישוב בית חשמונאי.

בילוי בקניון: בעלי ניסים, אחותי רבקה ונכדי רותם

תמונה 4

תמונה זו מסכמת את חיי. אני מאושרת שיש לי משפחה מהממת ואני נהנת איתם בכל רגע.

תיעוד סיפורה של משפחתנו

תמונה 5

באחד ממפגשי תכנת הקשר הרב דורי, התקיים מפגש בנושא: "תמונות מספרות", בו סיפרתי והסברתי לנכדתי נויה על קרובי המשפחה שלנו שמצולמים בתמונה.

הזוית האישית

נויה: אני רוצה לאחל לסבתא בריאות ואושר. יש לסבתא שלי לב זהב ואני מאחלת לכל אחד ואחת סבתא כזאת. בזמן התוכנית לי ולסבתא היה הרבה יותר זמן לבלות ולעשות כיף ביחד. אני ממש נהנתי לחוות את החוויה הזאת.

מלכה: אהבתי שהיינו כולם ביחד במהלך המפגשים בביה"ס והתרגשתי כל פעם מחדש לראות ולחוש את האהבה הרבה שהייתה בין כל חברי הקבוצה. הסיור בבית התפוצות היה מעניין מאד. בתוכנית למדתי דברים שלא ידעתי עליהם ונזכרתי בסיפורי ילדות שלא זכרתי ובמיוחד נהנתי לחוות את זה עם נויה, הנכדה שלי.

כמה מילים לנכדתי: אני מאוד אוהבת את נכדתי נויה, היא ילדה נבונה, חכמה ומיוחדת במינה. הלוואי שיתגשמו כל חלומותיה, רק אושר ויושר ואני מקווה לזכות ללוות אותה לאורך כל החיים שלה ולהיות בחתונתהּ. אני מאוד גאה שהיא הנכדה שלי ואני אוהבת אותה עד השמיים.

מילון

צהלון
צהלון היא שכונה מעורבת ליהודים וערבים ביפו, מערבית לשדרות ירושלים. השכונה נקראת על שם בית חולים הממוקם בפינתה הצפון-מזרחית, הנקרא על שם הרופא היהודי-איטלקי בן המאה ה-17 יעקב צהלון. השכונה בנויה משני רחובות אורך, צהלון הרופא וציהתל"י (ראשי תיבות של שירו של יהודה הלוי: ציון הלא תשאלי (לשלום אסירייך)) וביניהם רחובות רוחב הקרויים על שמות רבנים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אהבה זה מעל הכל“

הקשר הרב דורי