מאגר סיפורי מורשת

הנכדה חנה טקץ' מתעדת את הספור של סבתא שולמית.

סבתא שולמית אספיז נולדה בשנת 1957 במוסקבה, שברוסיה, וגרה שם כל חייה, ובעצם עד היום הזה.  הסבים והסבתות שלה הגיעו ממקומות שונים: מאוקראינה, מבלרוס (רוסיה לבנה), מליטא ומפולין.

לאימא של סבתא שולמית קראו מירה, אימא של מירה הייתה פייגא גימלפארב. היא נולדה וגרה בילדותה ונעוריה בעיר ליסיצ'אנסק, באוקראינה. במשפחתה של פייגא היו ששה ילדים: שתי בנות וארבעה בנים.

שני בנים נפטרו בגיל צעיר ממחלות שונות. האח הצעיר של סבתא פייגא היה גאולוג, הוא עסק בחקר מבנה הארץ ותכונותיו. ואילו  פייגא, אחותה ברטה ואחיה יעקב  למדו רפואה והיו רופאים. לימים, יעקב קיבל עבודה בחצי האי קרים, חצי האי ממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור, והזמין את פייגא אחותו גם לעבוד שם.

פייגא הכירה שם את בעלה לעתיד, שהיה גם הוא רופא, קראו לו יווסעי פאלק אשפיז. הוא נולד בעיר הומיל, במשפחה שלו היו יותר מעשרה ילדים. הם התחתנו בחצי האי קרים,  לפייגא וליווסעי נולדה שם הבת מירה. כשהיא הייתה בת שנה הם עברו למוסקבה, זה היה בערך לפני 100 שנה. מאותו זמן המשפחה גרה במוסקבה. מירה גדלה והתקבלה לאוניברסיטה למגמת ביולוגיה.

כשמירה התחילה את לימודיה באוניברסיטה פרצה מלחמת העולם השנייה, והלימודים פסקו. מירה עם ההורים שלה נסעה לקאזאחסטאן, וכעבור שנה הם חזרו למוסקבה. ומירה סיימה את לימודיה באוניברסיטה ונהייתה ביולוגית, היא עבדה במעבדה, כתבה מאמרים ואפילו כתבה ביחד עם שני מדענים יהודים אחרים חוברת לימוד על ציטולוגיה (מדע על תאים). בנוסף, כתבה כמה ספרי ילדים על נושאים בביולוגיה.

בתה של מירה, סבתא שולמית למדה גם היא באוניברסיטה במחלקה ביולוגית וגם באוניברסיטה לרפואה. באותה תקופה היא התחילה ללמוד עברית, כי היא רצתה מאוד לדעת את השפה של העם שלה. סבא וסבתא שלה ידעו אידיש, אבל ההורים שלה כבר לא דיברו אידיש וכמובן, שלא ידעו עברית.

שולמית (שקראו לה בשם אחר בזמן ההוא), החליטה ללכת ללמוד עברית. היא הבינה, שהשפה הזו היא לא שפה רגילה, היא שפת הקודש. היא התחילה לבוא לשיעורי תורה, להגיע לבית הכנסת. היא התחילה בתהליך של חזרה בתשובה. היו לה חברים ומכרים רבים, וחלק מהם היא הזמינה  להצטרף אתה לשיעורי עברית וללמוד שם. אחד החברים בשם דוד קארפוב (באותו זמן היה לו גם שם אחר), חזר גם הוא בתשובה.

שולמית ודוד התחתנו בחופה וקידושין וכעבור  מספר שנים דוד הוסמך לרבנות. היום הוא עומד בראש קהילה ובית כנסת חב"ד "דרכי שלום" במוסקבה.

לשולמית ולדוד נולדו להם ילדים: שלוש בנות ובן אחד. הבת הגדולה, אסתר פייגא, התחתנה עם אהרון טקץ'. ולאחר החתונה הם נסעו לגור בדניפרופטרובסק – זו עיר גדולה באוקראינה, היום שמה העיר הזו – דניפר, אבל לפני הרבה שנים קראו לה יקטרינוסלב , היא הייתה עיר מרכזית באזור גדול. באזור זה שכנה העיר ליסיצ'אנסק,

אתם זוכרים? זו העיר, שם נולדה הסבתא של סבתא שולמית, פייגא גימלפארב! סגירת מעגל מעניינת. שם נולדו לה שלושת מארבעת הילדים שלהם: חנה רייזל, מירה ואריה יצחק (בנימין הקטן נולד בארץ ישראל, לאחר עלייתם לארץ).

הזוית האישית

חנה: בזכות התכנית הנפלאה נחשפתי לקורות חיי משפחתי היקרה. תודה!