מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחה לא בוחרים

חיה מלאת, אור, גבריאלה והילה
חיה עם מחזור א' של כיתתה
היישוב חרב לאת

נולדתי בגרמניה בשנת 1947 אחרי מלחמת העולם השנייה , במחנה עקורים בשם שוויבישהל.
 
בתקופת המלחמה היו הורי אסירים בגטו ורשה. הם הצליחו לברוח משם, ברחו מפולין לרוסיה, בדרך בגשר פרגה בפולין חטפו את אחי התינוק מהידיים של אמי וזרקו אותו על הקיר. ברוסיה -בסיביר- נולדה אחותי שושנה.
 
הוריי החליטו לעלות לארץ ישראל. בדרך לארץ הגיעו למרסיי בצרפת ועלו על אוניה בשם "קוממיות" שהייתה  בלתי לגאלית, זאת הייתה אונית מעפילים. כשהגיעו לנמל חיפה, גילו אותם הבריטים ששלטו אז בארץ וגרשו אותם לקפריסין.
 
בשנת 1948 הגענו לארץ ישראל. את אבי מאיר גייסו מיד לצבא והוא נילחם במלחמת העצמאות של מדינתינו-ישראל. אימי מרים אחותי ואני גרנו שנתיים בחיפה ואחרי שאבי השתחרר מהצבא החליטו הורי       לעבור לגור "בחרב לאת".
תמונה 1
 
 
השם "חרב לאת" לקוח מהתנ"ך: "וחיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ". מושב "חרב לאת" הוקם ע"י חיילים מהבריגדה היהודית. במושב "חרב לאת" לא היה חשמל, לא היה כביש היו רק כמה צריפים ארוכים. כל משפחה קיבלה בית, הבית כלל חדר אחד ומטבח, שרותים ומקלחת היו משותפים מחוץ לבית. התושבים שהגיעו ל"חרב לאת" היו כמעט כולם שורדי שואה.
 
כמעט לאף משפחה לא היו קרובים כמו אבא,אימא,אחים,אחיות,דודים,דודות, בני דודים,דני דודות כולם נספו בשואה. למשפחה אחת היה גם סבא וסבתא ואנו הילדים קראו להם בבצ'ה וג'אדק (כלומר סבא וסבתא בפולנית), היינו מאוד קרובים אחד לשני ודאגנו זה לזה כמו משפחה אחת גדולה.    
 
למדנו בגן במושב "חיבת ציון" וב"כפר הרואה". בכל האזור היה רק בית ספר אחד ב"כפר הרואה" , ב"כפר הרואה" היה כפר דתי. וכולנו למדנו שם מכיתה א' עד ח'. דתיים וחילונים יחד. סיימתי בית ספר תיכון ברופין.
 
התגייסתי לצבא ועסקתי בעדכון פקודות מטכ"ל. אחרי הצבא הלכתי ללמוד בסמינר "פרדס הגדוד" בנתניה. התחלתי לעבוד כמורה בבית ספר מיוחד לילדים חריגים, משם עברתי לעבוד בבית ספר "אור לטף" בגבעת אולגה במשך עשרים שנה.
כשנפתחה החטיבה בבית הספר למדעים ולאמנויות התקבלתי לעבודה כמחנכת כיתה ז' בשכבה שמנתה קרוב ל-400 תלמידים. לימדתי תנ"ך וספרות וליוויתי את תלמידי כיתת החינוך שלי במהלך שלוש שנות לימודיהם בחטיבת הביניים. בשנה הרביעית לעבודתי בחטיבה קיבלתי את ריכוז שכבת ז' בנוסף לחינוך ואילנה זהבי הייתה יועצת השכבה. במהלך שנות עבודתי בחטיבה הייתי חברה בוועד המורים,בצוות הניהול ורכזתי את החוגים בתחומי המדעים, מתמטיקה שהתקיימו בתום יום הלימודים. אני זוכרת, שנסענו יחד עם התלמידים שהשתתפו בחוגים לפעילות מסכמת ב "טכניון" בחיפה. עבור התלמידים הייתה זו חוויה מרתקת ומרגשת  ובעלת משמעות מעשית ללימודיהם במהלך השנה. נהניתי מאוד ללמד, והרגשתי שאני עושה את עבודתי באהבה גדולה והתלמידים היו עבורי חלק בלתי נפרד מילדיי הפרטים.
כשמלאו ל"חרב לאת" 60 שנה ערכנו מסיבה גדולה, וכל התושבים שגרו פעם ב"חרב לאת" הוזמנו. הייתה התרגשות גדולה, העלינו זיכרונות מהעבר, הכנו הצגה על "חרב לאת" והיה מאוד מרגש. במשך הזמן והשנים חלק מהתושבים עזבו את המושב. אני נשארתי לגור ב"חרב לאת" יחד עם שלושת ילדי ושלושה עשר נכדיי.
 
העשרה
"חרב לאת הוא יישוב חקלאי (מושב עובדים) השוכן בעמק חפר, שבמישור החוף. היישוב נמצא מדרום לעיר חדרה, ממערב לקיבוץ גבעת חיים, מצפון לכפר חיבת ציון וממזרח לפארק השרון וכביש 4. היישוב נמצא באזור השיפוט של המועצה אזורית עמק חפר. מהבחינה הארגונית המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. שטחו של המושב 1,750 דונם". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

ג'אדק ובבצ'ה
פירוש המילים הוא סבא וסבתא בפולנית

חרב לאת
חרב לאת הוא יישוב חקלאי (מושב עובדים) השוכן בעמק חפר, שבמישור החוף. היישוב נמצא מדרום לעיר חדרה, ממערב לקיבוץ גבעת חיים, מצפון לכפר חיבת ציון וממזרח לפארק השרון וכביש 4. היישוב נמצא באזור השיפוט של המועצה אזורית עמק חפר. מהבחינה הארגונית המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. שטחו של המושב 1,750 דונם.

ציטוטים

”כבד אביך ואת אמיך למען יאריכו חייך“

הקשר הרב דורי