מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחה חקלאית בישוב קדימה

גרי הניג ונמרוד בורג
סבתא קטה שניידר והנינים
סבא וסבתא אוטו וקטה שניידר ממייסדי הישוב קדימה

סבא וסבתא אוטו וקטה שניידר ממייסדי הישוב קדימה
הם היו זוג אקדמאים, בוגרי האקדמיה בווינה עלו לארץ בשנים 1935- 1936 בעקבות התגברות האנטישמיות. עם בואו לארץ חיפש סבי קרקע להתיישב עליה. ההצעה לרכישת קרקע בחוף הרצליה נדחתה, הוא תר אחר קרקע ורכש חלקה מיהושע חנקין בקדימה.
תמונה 1 
תעודת זהות מטעם שלטונות פלסטין
 
הקמת בית-צריף נעשתה מעצי ארגזים. חיפוש העבודה התמקד בחקלאות, השקיית פרדס. לגיוון ההכנסה פנו לסלילת כבישים ידנית. בשעות הלילה עברה הפעילות לשמירה מזוינת כנגד הערבים. המחלות והמחסור היו חלק בלתי נפרד מהחיים.
 
אורחות החיים בשנות ה-30, העבודה החלה בשעות הבוקר המוקדמות, צל ואמצעי מיגון לא היו זמינים.
בשעות הצהריים התפנו לעבודה בסלילת כבישים. בשעות הערב שהם שעות הפנאי נבנה צריף המגורים.    בשעות הלילה נדרשה שמירה. הואיל והמגורים היו רחוקים מהמרכז, לא ניתן היה להתחלק בעומס השמירה.    האוכל נרכש ברובו מתושבי הסביבה, כי לא היו חנויות לממכר מזון בישוב או בסביבתו. לא מעט מוצרים נרכשו מערביי הסביבה.   
 
ברבות הימים נדרש סיוע פיזי בבניה ולשם כך גויסו ערבים בעלי גמלים להובלת חול  מחוף הים בנתניה. במקום הוקם מתקן לייצור לבנים מיד עם התחלת הבנייה מאבן. חיי הכפר, היו קשים לאנשי הכרך יוצאי העיירות על כן נבחנה כל העת הקמת ספרייה בכפר. התאורה והחימום בצריף נעשו באמצעות נפט-פתיליה ועששית. העברת המידע העיקרית נעשתה באמצעות מקלטי רדיו ומכתבים. חיי התושבים, למרות היותם טובעניים לא מנעו מהאינטלקטואלים להמשיך ולשלב את חיי הרוח.   
 
לימים הוסיפו הסבא והסבתא מספר עצי פרי, וגן ירק שסייעו לקיום. בסוף שנות ה-30 התגייסה הבת (אימי) רות לשורות "ההגנה". כסיוע בהגנה על היישוב שימשה כקשרת מעל בריכות המים. הסבא והסבתא באותה עת המשיכו להגן על היישוב ועל רכושם בכוחות עצמם.
 
בתחילת שנות ה-40 בנו בכוחות עצמם בני המשפחה מספר מבני עזר בחצר. המבנה הראשי יועד לרפת וללול כאשר ברפת היו מחיצות ברזל שסייעו בהזנה ובחליבה. האבוס נוצר מיציקה כשבמרכז הרפת תעלה יצוקה בקצה הפתח להוצאת הזבל. שטחי המרעה היו שטחי בור בצמוד לשטח המגורים. בתחילת שנות ה-40 השתפר מצב האוכלוסייה העירונית, נוצר צורך למצוא חופשה מאתגרת לילדים. סבא וסבתא הקימו קייטנה כמענה לדרישה. הילדים הגיעו מן העיר לבלות בכפר. בין שפע הפעילויות של הקבוצות, עד 20 ילדים, הוקמה בריכה בחצר – היחידה והראשונה ביישוב.
 
העשרה
יהושע חנקין: " יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945), מאנשי הציונות המעשית, כונה גואל אדמות העמק, משום שעסק ברכישה של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל".
תכנית הקשר רב דורי, 2006
מובילת תכנית אילת שחק

מילון

אנטישמיות
אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 - 11 בנובמבר 1945), מאנשי הציונות המעשית, כונה גואל אדמות העמק, משום שעסק ברכישה של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

ציטוטים

”סבא וסבתא הקימו קייטנה בקדימה והקימו בריכה בחצר - היחידה והראשונה ביישוב“

הקשר הרב דורי