מאגר סיפורי מורשת

סבא נועם וסבתא אלה:

סבתא נולדה ב-1947 בארץ בבית חולים "מולדה" בחיפה. גדלתי בקרית חיים עד שסיימתי בית ספר יסודי. ואז עברנו דירה לרמת גן. שם סיימתי תיכון ובשנת 1965 התגייסתי לצה"ל ושרתתי כחיילת ללא מדים בכור האטומי בדימונה (בתקופה ההיא עצם קיום הכור היה סודי ואסור היה לדעת שמשרתים בו חיילים). ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים והשחרור שלי מהצבא נדחה במספר שבועות. מיד עם תום השרות התחלתי את לימודיי האקדמאיים באוניברסיטת ת"א ושם  סיימתי תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה. במשך 40 שנה עבדתי ככלכלנית ואח"כ כדוברת ומנהלת יחסי הציבור של קונצרן כימיקלים לישראל, אח"כ של חברת "בזק" ובשנים האחרונות יועצת בכירה של השר לענייני גימלאים רפי איתן. ב-1969 נשאתי לנועם, נולדו לנו שלושה ילדים: עדית ,שאולי וערני. כיום יש לנו 8 נכדים ונכדות בגילאים חצי שנה-14.

הסיפור של סבתא אלה:

השכונה שלי: נולדתי וגדלתי בקרית חיים עד סיום בית הספר היסודי. גדלתי כמו כולם בתקופה ההיא בבית פרטי שסביבו כדונם וחצי של חצר בה היו המון עצי פרי כמו עץ תות שחור עליו טיפסתי וקטפתי תותים, וחזרתי הביתה כולי צבועה בשחור שלא ירד אפילו במקלחת . הדלתות של הבתים היו פתוחות לרווחה, כי שכנים וחברים שלנו ושל ההורים היו נכנסים ויוצאים בלי להודיע מראש כי לא היו טלפונים .

שם: השם אלה אותו נתן לי אבי, מורכב משלושה שמות של שתיים מהסבתות שלי (האימהות של אבי ואמי).

א-  אסתר, ל- ליבה, ה- הניה.

חברות: בילדותי הייתה לי חברה טובה בשם איילה שגרה במושב חרות אשר בעמק חפר. כילדה וכנערה אהבתי לנסוע  אליה בכל חופשה. בבוקר כשקמתי אהבתי ללכת ללול הענק שהיה להם ולאסוף את הביצים ובערבים  היינו מתאספים עם כל החברים שלה ונוסעים על טרקטורים "לגנוב" אבטיחים בשדות המושב.

סבתא אלה והנכדה רומי בתכנית. פעם הגיע סבא למפגשים, ופעם הגיעה סבתא 🙂

שירות צבאי של סבא:

שירתתי  בצבא בין השנים 1963 עד 1966 בחייל הקשר. באותה תקופה הייתה בארץ כל שנה ספורט: צעדת ארבעת הימים. כל המשתתפים גרו במחנה גדול שהוקם ביער חולדה משם יצאו כל יום לצעדה של כ-30 ק"מ . ביום האחרון הצעדה עברה בירושלים בטקס חגיגי ומרשים בצעדה זו השתתפו קבוצות ממקומות עבודה משלחות של חיילות צה"ל ואנשים פרטיים. באותה תקופה, ולמעשה עד היום התקיימה בהולנד צעדת ארבעת הימים שהמחנה שלה היה בעיירה ניימיגין. הצבא שלח כל שנה משלחת מכל חיילות  צה"ל לצעדה בהולנד. חברי המשלחת נבחרו מתוך הקבוצות שהשתתפו בצעדה בארץ. באותה תקופה הנסיעות לחו"ל היו מאוד יקרות ומעט מאוד אנשים טסו לחו"ל כמובן שעד הגיוס לא הייתי בחו"ל. נוף:  אני אהבתי מאוד לצאת למסעות וטיולים ושמתי לי מטרה לצאת עם המשלחת של הצבא להולנד. על מנת להשיג מטרה שאתה מציב בחיים צריך לעבוד קשה ולכן עשיתי כל מאמץ להיות החייל המצטיין בקבוצה של חייל הקשר במהלך הצעדה בארץ ההשקעה הייתה כדאית ונבחרתי לנציג חייל הקשר במשלחת צה"ל להולנד. ראש הממשלה באותה תקופה היה דוד בן גוריון והוא דרש שכל מי שיוצא במשלחת רשמית לחו"ל חייב לעברת את שם המשפחה שלו לעברית ואז שיניתי את השם מברייר לבר- אור.